ממשק גידול

כוונת המחקר היתה, לבחון את גידול הכותנה בעונת 2009 , על קרקע מהודקת אחרי תירס לתחמיץ מעונת 2008 .
קציר התחמיץ ב 2008 נעשה באדמה רטובה ) 11 ימים לאחר סגירת המים (. כלי האסיף והטרקטורים במשקל 
עד 25 – 30 טון נסעו בשדה באקראי גם על הערוגות, )לא בשיטת העקבה הקבועה(. נוצר הידוק רב של האדמה. 
המחקר בעיקרו התמקד בהשוואה בין עיבודים + גשם, לעומת גשם בלבד, כדי ללמוד את השפעת המים על 
קרקע מהודקת בהבט המיקצועי והכלכלי על גידול הכותנה 
היו 3 טיפולי קרקע שונים, כל טיפול בעומק שונה - עיבוד מעמיק )עיבוד מקובל(, עיבוד רדוד}מינימום עיבוד(, 
ללא עבודים )אי עיבוד(

ניסוי מכלואים- 3 זנים/3 טיפולים

השיבוש המאוחר (סמוך לתחילת ההשקיה) בעשבים רעים בעיקר בירבוז פלמרי, שהתגלה בחלקות 
שלחין (בעיקר כותנה) בנען ובבני דרום הולך ומתפשט על אף ההשקעה המרובה בהדברת עשבים 
כימית ועישובים ידניים. חלקות משובשות אלה מושקות במי קולחים. השיבוש הכבד בירבוז פלמרי, 
דטורה, בוען, לכיד וענבי שועל גורם לפחיתה מובהקת ביבולים לא רק בגלל תחרות עם גידולי 
התרבות אלא גם בגלל ההפרעה בקטיף והפגיעה באיכות היבול. אנו משערים שבתהליך המורכב 
הזה מעורבים מספר גורמים החוברים יחד ופוגעים ביעילות ההדברה. מטרות המחקר הכלליות הן 
לברר מדוע קוטלי העשבים הניתנים לפני זריעת הכותנה (כגון טרפלן וכותורן) וגם אלה הניתנים 
מאוחר יותר בריסוס על הראש או בריסוס מכוון (כמו סטייפל ואנווק) או בהרביגציה, אינם מדבירים 
את העשבים כמצופה. 
הניסויים נערכו בחלקת דו-גידול חיטה-תירס המושקית בקו נוע בנען ובחלקת כותנה המושקית 
בטפטוף עילי בבני דרום וכן בבתי צמיחה (פיטוטרון, חממות ובתי רשת) בפקולטה לחקלאות 
ברחובות.

עם הפיתוח של זנים חדשים נדרשת בחינה והשוואה שלהם לזנים הוותיקים בתמורה הכלכלית, ולימוד 
תכונותיהם.

,תקציר: השקיית זני "גולית" אינה שונה מהשקית הזן P00-8,ריסון הצמיחה ע"י הצמאה או פיקס פגע ביבול.

ניסויים רבים נערכו בארץ בדישון עלוותי של כותנה בחנקת אשלגן ללא תוצאות. ההנחה היסודית 
בכל הניסויים האלה הייתה שאת ריסוס הדשן יש לבצע בזמן העומס המרבי על הצמח, בסוף יולי או 
נמצא שהמועד הנכון לדישון העלוותי הוא Bill Weir תחילת אוגוסט. בניסויים שנערכו בקליפורניה ע"י 
לאחר התחלת הפריחה. לטענתו הדבר נובע מכך שהצמח מתקשה לקלוט את החנקן מהקרקע בתקופה זו 
למרות שהוא נמצא בשפע. תוספת היבול שהוא קיבל כתוצאה מהדישון העלוותי הייתה כחמישה אחוז. 
בשנת 2008 ערכנו בשדות גן- שמואל ניסוי הקדמי קטן לברור טענה זו.

בכותנה מקובל לעבד את הקרקע בעיבודי יסוד ועיבודים מינימליים. 
במחקר נבחנו סוגי עיבודים שונים. כל עיבוד בעומק שונה כולל אי עיבוד , כדי לברר את השפעתם 
על מרכיבי- צמח הכותנה ותכונות הקרקע. 
המטרה היתה – הגדלת הרווחיות, חסכון בעיבודים, שמירה על התוצאות המיקצועיות, טיוב ושימור הקרקע

הטיפול המקובל נגד עשבים הוא טיפול קדם זריעה או קדם הצצה עם התכשירים כותוגן (fluometuron), דיורקס (diuron), טרפלן (trifluralin) ופרומטרין (prometryne) או אחר הצצה עם התכשירים סטייפל (pyrithiobac) ואנווק (trifloxisulfuron). 
מרבית השימוש החקלאי בקוטלי עשבים מתבצע תוך הנחה של פיזור אחיד של העשבים בשדה והתעלמות מהשונות. המשמעות של הנחה זו היא שהיישום מתבצע אף הוא בצורה אחידה, וחומרי ההדברה מרוססים באופן אחיד על פני השדה ללא התייחסות לשונות המרחבית. הנחה בסיסית זו אינה נכונה ואף ללא מחקרים מדעיים, ניתן לראות כי לעשבי הבר ישנה נטייה לגדול בצפיפות גדולה באזורים מסוימים ובדלילות באזורים אחרים. המסקנה המתבקשת היא שחומר הדברה רב מיושם ללא צורך באזורים דלילי עשביה, או גרוע מכך, על קרקע חשופה. דבר הגורם לבזבוז חומר, נזק כלכלי, וחשוב לא פחות, לזיהום מיותר של הסביבה, הקרקע ומי התהום. בנוסף לשימוש הלא מושכל המתבצע לעיתים הולכת ומתפתחת בעיית עמידות של עשבים לקוטלי עשבים, דבר המגדיל את הצורך במציאת פיתרונות חדשים.

בהמשך לעבודות שבוצעו בעונות הגידול הקודמות, החלטנו העונה להתמקד בחיפוש אחר דרכים ושיטות הדברה שיביאו לצמצום שיבוש שטחי כותנה ב'חלבלוב קעור'. הקושי בהתמודדות עם החלבלוב נובע משילוב של שני גורמים עיקריים. הגורם הראשון הוא יכולת ההצצה הממושכת של עשב זה לאורך רוב עונת הגידול. שלא כעשבים רבים אחרים, לחלבלוב אין מחזור או מספר מחזורי הצצה בודדים בתחילת עונת הגידול והוא ממשיך להציץ ולהתחרות בכותנה גם בשלבי גידול מאוחרים אפילו לאחר פריסת הטפטוף. הגורם השני המקשה על הדברת העשב הוא עיתוי ההדברה. התכשיר 'אנווק' (Trifloxysulfuron) יעיל בהדברת החלבלוב. עם זאת, מתוצאות ניסוייים שבוצעו בעבר נראה שעיתוי יישום התכשיר קריטי ביותר להשגת הדברה יעילה של העשב בשדה. בעבודה שבוצעה בעונה הקודמת נמצאה הוכחה לכך שהדברה יעילה של העשב מתקבלת כאשר התכשיר 'אנווק' מיושם לפני שלב ההסתעפות של צמחי החלבלוב. כתוצאה מכך ניסינו העונה ליישם את התכשיר 'אנווק' בשלושה מועדי יישום שונים בכדי להגדיל את הסיכוי לפגוע בעשב בשלב הרגיש ולמנוע יצירת זרעים. בניסוי שביצענו בשטח כותנה בכפר יהושע יושם התכשיר 'אנווק' בשלושה מועדים שונים שהותאמו למועד קילטור השטח ולמועד פריסת הטפטוף. לאורך ניסוי זה נבחנה התפתחות צמחי החלבלוב לאור מועדי היישום השונים. במהלך הניסוי ובסיומו, נספר מספר זרעי החלבלוב שיצרו הצמחים בטיפולים השונים בניסוי.

התופעות של שיבוש מאוחר (סמוך לפתיחת המים) בעשבים רעים בעיקר - ירבוז פלמרי, הולכות ומתרבות משנה לשנה. הטענות העיקריות הן על פחיתה משמעותית בפעילות קוטלי עשבים המיושמים בגידולי שלחין שונים. גידולים אלה מושקים ברובם במי קולחים. שיבוש בעשבים ירבוז פלמרי, דטורה, בוען וענבי שועל מעורר דאגה מכיוון שעל אף השימוש הנרחב בקוטלי עשבים שונים, עשבים אלו אינם מודברים בגידולי שלחין. עשבים אלה מפריעים מאד בקטיף וגורמים לנזק משמעותי ביבול ואיכותו. ככל הנראה, מעורבים בתהליך מספר גורמים החוברים יחד ופוגעים ביעילות ההדברה. מאידך הנתונים מצביעים על מעורבות אפשרית של גורמים אחרים אשר מאפשרים למיני עשבים אלה להציץ מאוחר ולשבש את השדות. במחקר זה אנו מעוניינים לענות על השאלה מדוע קוטלי העשבים הניתנים לפני זריעת הכותנה (כגון טרפלן וכותוגן) וגם אלה הניתנים מאוחר יותר בריסוס על הראש או בריסוס מכוון (כמו סטייפל ואנבוק) או בהרביגציה, אינם פועלים את פעולתם הצפויה