מחקרים

מחלת החלפת נגרמת ע"י הפטריה אלטרנריה מקרוספורה Alternaria macrospora מחלה זו תוקפת כותנה מקבוצת זני הפימה בלבד. המחלה פוגעת בשטח המטמיע – עלים, פטוטרות, הלקטים וענפים צעירים. המחלה גורמת לנשירת עלים מוקדמת ולפגיעה כמותית ביבול. המחלה עוברת מעונה לעונה ע"ג שאריות צמח. לצורך ההתמודדות עם פגיעת מחלת החלפת ניתן להשתמש בחומרי הדברה פרוטקטנטים המצפים את פני העלה ומונעים את חדירת הנבג הנובט לתוך העלה או בחומרים סיסטמים החודרים לתוך העלה ופוגעים בנבג כאשר הוא חדר לתוך העלה. בכל מקרה לא ניתן לרפא את המחלה אלא רק לעכב את התפתחותה. המחלה מאופיינת בכתם עם מרכז בהיר ושולים כהים, הטיפול במחלה מתבצע לאחר זיהוי הכתמים הראשונים שמופעים 10-14 יום לאחר שהמחלה פרצה למעשה.

לאחרונה מתרבים הדיווחים של חקלאים ומדריכים חקלאיים על הפחתה משמעותית בפעילות קוטלי עשבים המיושמים בגידולי שלחין המושקים במי קולחים. בכותנה ובתירס דווח על הופעה מסיבית של עשבים רעים כגון מיני ירבוז ובעיקר ירבוז פלמרי וענבי שועל. תופעה זו מעוררת דאגה מכיוון שעל אף השימוש הנרחב בקוטלי עשבים שונים, עשבים אלו אינם מודברים במחזור זרעים כמו כותנה, תירס ואבטיח לגרעינים.

במסגרת ניסוי הממשק הארצי נבחן בנחל עוז הזן אקלפי בחלקת ניסוי בתוך חלקה מסחרית. הזן נבחן בהשקיה במים מליחים בהנחה כי לעצמת הגידול וגטטיבי של הזן יהיה יתרון לעומת זני הפימה שנראה כי הם רגישים לתנאי מליחות יותר מאקלה

בעקבות שתי שנות ניסוי במשמר הנגב ובעמק יזרעל בעונות הכותנה הקודמות – 2003 ו – 2004 (מראי מקום.. ) נערך ניסוי נוסף בשדה בקיבוץ ארז (גד"ש "אורן") שמטרתו היתה השקית כותנה ע"פ חיוויים שמתקבלים מחיישני "פיטק" על קוטר הגבעול של צמחי כותנה באופן רציף, זאת בהשוואה להשקיה מסחרית קונוונציונלית.

הזחל הוורוד הוא מזיק מפתח בשדות הכותנה בארץ והדברתו מתבצעת גם באמצעות פרומונים, שיטה המכונה "בלבול זכרים". בארץ מקובל פיזור של 25 חוטים לדונם (160 מ"ג פרומון בכל חוט), בריכוז של 4 גר' לדונם ולמשך פעילות של כ- 120 יום. השפעת צפיפות חוטי הפרומון וריכוז הפרומון לדונם על יעילות ה"בלבול" בצפיפויות שונות של אוכלוסיות המזיק עדיין שנויה במחלוקת. הסיבות העיקריות להעדר תשובה חד משמעית הן שהצלחת השיטה תלויה בגודל החלקה המבולבלת, בסמיכותן של חלקות שאינן מבולבלות ובהיקף האוכלוסייה ההתחלתית של העש.