זנים ואיכות סיבים

מבחן הזנים הארצי המתקיים מדי שנה הוא שלב חשוב בתהליך בחינת זנים חדשים והכנסתם לגידול מסחרי בישראל. השנה במסגרת מבחן הזנים הארצי נבחנו זנים חדשים של כותנת פימה. זני מכלוא בין מיני וזני אקלה לא נבחנו השנה. במבחן זני הפימה השתתפו 11 קווים: 6 קווים שנה ראשונה, 2 קווים שנה שניה, 3 קווים שנה שלישית, ונוסף הזן המסחרי גולית 4 (GL-4) כזן ביקורת. כל זני וקווי הפימה של חב' זרעי ישראל. ממבחן זני הפימה של השנה שעברה יצאו 5 קווים: 2 מסדרת UPY ו 3 מסדרת - UPP . נוספו 6 קווים: 2 מכ"א מהסדרות UPY ו- UPP, ו-2 חדשים: גולית 11 וגולית 12. 
הצטיינו ביבול הקווים החדשים UPY-16 וגולית 12 וגם קווי גולית 5, 9, 6 ו-7 אשר נבחנים זו השנה השלישית (גולית 6 שנה שניה). בעיית המייקרונר הגבוה בזני הגולית באה לידי ביטויה בזן הביקורת גולית 4. מספר קווים מראים עדינות נמוכה מזן זה במובהק, ביניהם קווי הגולית 7, 9, 11. מדדי החוזק והאורך טובים בכל הקווים הנבחנים. 

במהלך העשורים האחרונים עבר ענף הכותנה בישראל מהפכים רבים בהיקפים ובאופי הייצור. אחד השינויים הוא המעבר מגידול עיקרי של כותנת אקלה לגידול של כותנת פימה ארוכת הסיבים, המהווה כיום חלק נכבד משטחי גידול בישראל. בשאר חלקי העולם מהווה כותנת אקלה מעל ל- 90% מהיקפי הגידול, בעוד שהפימה מהווה רק כ- 3-4% לפיכך, המקורות לשונות הגנטית שעומדים לרשות המטפחים בכותנת הפימה הם פחות זמינים מאשר אלו שפותחו בעולם לאקלה (כגון מפות גנטיות, קווי אינטרוגרסיה, אוכלוסיות מוטנטים, וקווים טראנסגנים). מכיוון שעיקרון בסיסי בטיפוח הוא יצירת שונות מספקת כבסיס לברירה של תכונות, יש צורך להגדיל את המאגר הגנטי של כותנת הפימה בכדי למצוא פתרונות לטווח הרחוק של בעיות המהוות צוואר בקבוק בענף, בעיקר כנגד עקות ביוטיות ואביוטיות.
מטרת המחקר היא להקים תשתית של שונות גנטית חדשה של כותנת פימה שתעמוד ברשות המטפחים והחוקרים בישראל. 

מיצוב הכותנה הישראלית מזני הפימה בשוק העולמי דורש הקפדה גדולה על שמירת האיכות. דרגת האיכות כפי שנקבעת במיון הידני וב- HVI מתבססת על צבע הסיבים ומידת הלכלוך בהם. צבע הסיבים נקבע על פי תכונות הזן, אך לתנאי הסביבה השפעה גדולה עליו.
מטרת העבודה- לבחון את השפעת מועדי השילוך ומינון החומרים על היבול ואיכות הסיבים על פי הגישה שהוצעה בקליפורניה בהשוואה לגישה המקובלת בישראל.

רווחיות גידול המכלואים פחתה בשנתיים האחרונות, עקב הגדלת פער המחירים בין סיבי הפימה לסיבי המכלוא. ולכן בשנת 2015 לא גודל בגליל העליון דונם אחד של זני מכלוא. סיבי כותנת המכלוא קצרים יותר מאשר סיבי הפימה וחזקים פחות ובכך נעשים פחות אטרקטיביים בפלח השוק אליו מכוונת הכותנה הישראלית בחו"ל.
על פי מחקרים רבים שבחנו גורמים משפיעים על  חוזק הסיבים (1,2,3) נמצא שלאשלגן יש תפקיד חשוב בהובלת מוטמעים לסיבים ולהתארכותם, בזכות השפעתו על הטורגור בסיב. מטרת הניסוי היא לבחון את השפעת ריסוסי עלווה בחנקת אשלגן על חוזק הסיבים בשלושה מכלואים, שחברת הזרע בחרה לקדם.

חוזק של סיבי המכלואים פימה-אקלה, הגדלים בהיקף של עשרות אלפי דונמים בישראל, נמוך בהשוואה לחוזקם בחוץ לארץ. החוזק הנמוך פוגע בביקוש לסיבים אלה ולוחץ את מחירם כלפי מטה. מהספרות עולה שהזן הוא הגורם הדומיננטי בקביעת חוזק הסיב והוא מסביר 80 אחוז מהשונות של פרמטר זה. יחד עם זאת לגורמי סביבה ומימשק כמו דישון והשקייה מתאימים, השפעה על  אורך הסיב  וחוזקו.  מנתוח קובץ נתוני  גידול  מ 2013  עולה שניתן להסביר חלק משמעותי מאוד של השונות בחוזק הסיב על ידי הערכים של רמת הזרחן והאשלגן בפטוטרות בפריחה. חוזק הסיב עולה ככל שרמת הזרחן והאשלגן בפטוטרות בתחילת הפריחה גבוהים יותר. גם למתח המים בצמח בעשרת האחרונה של יולי השפעה על חוזק הסיב. בעבודה זו אנו מבקשים  לבחון  תרומה אפשרית של הגברת הדישון האשלגני לשיפור חוזק סיבי האקלפי.

בשנים האחרונות אנו עדים להחמרה בתנאי הסביבה, המשפיעים ישירות על כושר היצור של הגידולים החקלאיים ואיכות התוצרת.מוצא הכותנה הוא מאזורים המאופיינים באקלים חם, אולם טווח הטמפרטורות האופטימאלי להתפתחות וצבירת יבול בכותנה הוא מתון למדי, 20-30 מ"צ. טמפרטורות שמעבר לתחום אופטימאלי זה הנן שכיחות ביותר באזורי גידול הכותנה בעולם, כולל בישראל, במהלך תקופת הפריחה והתפתחות ההלקטים. טמפרטורות כאילו פוגעות בגידול הכותנה במגוון צורות ובהן: ירידת קצב ההטמעה, הגברת נשימה, עיכוב תהליכים מטאבוליים, פגיעה בהאבקה וחנטה, ירידת קצב צבירת החומר היבש, ובסופו של דבר גם פגיעה ביבול.
מטרתו הכללית של מחקר זה היא לשפר את הידע הקיים בנושא השפעת טמפרטורות גבוהות על התפתחות ויבול צמחי כותנה כבסיס להתמודדות עם התופעה, בעתיד הקרוב באמצעים אגרוטכניים ובעתיד הרחוק באמצעים גנטיים טיפוחיים.

מבחן הזנים הארצי המתקיים מדי שנה הוא שלב חשוב בתהליך בחינת זנים חדשים והכנסתם לגידול מסחרי בישראל. השנה במסגרת מבחן הזנים הארצי נבחנו זנים חדשים של כותנת פימה, וזני מכלוא בין מיני.

במהלך העשורים האחרונים עבר ענף הכותנה בישראל מהפכים רבים בהיקפים ובאופי הייצור. אחד השינויים הוא המעבר מגידול עיקרי של כותנת אקלה לגידול של כותנת פימה ארוכת הסיבים, המהווה כיום חלק נכבד משטחי גידול בישראל. בשאר חלקי העולם מהווה כותנת אקלה מעל ל- 90% מהיקפי הגידול, בעוד שהפימה מהווה רק כ- 3-4% לפיכך, המקורות לשונות הגנטית שעומדים לרשות המטפחים בכותנת הפימה הם פחות זמינים מאשר אלו שפותחו בעולם לאקלה (כגון מפות גנטיות, קווי אינטרוגרסיה, אוכלוסיות מוטנטים, וקווים טראנסגנים). מכיוון שעיקרון בסיסי בטיפוח הוא יצירת שונות מספקת כבסיס לברירה של תכונות, יש צורך להגדיל את המאגר הגנטי של כותנת הפימה בכדי למצוא פתרונות לטווח הרחוק של בעיות המהוות צוואר בקבוק בענף, בעיקר כנגד עקות ביוטיות ואביוטיות.
מטרת המחקר היא להקים תשתית של שונות גנטית חדשה של כותנת פימה שתעמוד ברשות המטפחים והחוקרים בישראל. 

בשנים האחרונות גודלו בישראל בעיקר זני פימה. מיצוב הכותנה הישראלית מזני הפימה בשוק העולמי דורש הקפדה גדולה על שמירת האיכות.
מטרת העבודה היא לחזור לבחון את השפעת מועדי השילוך ומינון החומרים דרופ אולטרא וטורבו על יבול ואיכות הסיבים על פי הגישה שהוצעה בקליפורניה בהשוואה לגישה המקובלת בישראל.

בנסוי זה נבדקו 4 זני פימה ב 3 רמות השקייה. בשדה הנסוי נפגע הצמח קשות והיבול הגולמי עמד על כ 270 ק"ג גולמי לדונם בלבד. הצמח היה נמוך במיוחד ונפגעו מספר ומשקל ההלקטים. הפגיעה זוהתה כבר בשלבי הגידול המוקדמים, ובאמצע יוני נשלחו בדיקות שאבחנו מספר מחלות קרקע. נסוי זה לא תורם לנו ידע לשיפור ההשקייה בזני הפימה, אך מלמד שטפולי ההשקייה, כפי שנתנו בנסוי, והזנים שנבחנו, לא סייעו בהתמודדות עם הבעיה. נתונים שנאספו מחלקות כותנה רבות בעונת 2016 הצביעו בן השאר על כך שהפגיעה בפימה היתה קשה במיוחד כאשר הכותנה נזרעה על גבי כותנה. נראה שהאקלפי שנזרע ע"ג כותנה לא נפגע. ממצאים אלה תואמים נסוי זה בו נזרעה הפימה ע"ג פימה ונפגעה קשות, בעוד שכותנת אקלפי שנזרעה ביתרת החלקה יבולה לא נפגע.