זנים ואיכות סיבים

מבחן הזנים הארצי הוא שלב מכריע בתהליך בחינת זנים חדשים לגידול בישראל. 
השנה נבחנו מספר זנים חדשים הן באקלה והן בפימה. 
המבחן שנערך בחלקות קטנות התבצע בשנת 2003 בשישה אתרים בארץ: 
חוות גד"ש בגליל העליון,רגבה בגליל מערבי, רמת דוד בעמק יזרעאל, גד"ש חפר בעמק חפר, עין צורים בדרום ונחל עוז בנגב. בשישה אתרים התבצע מבחן של 10 זני פימה ובחמישה אתרים התבצע מבחן של 10 זני אקלה. 

בחינת זנים חדשים במנות מים שונות נבחן ע"י גורמים שונים באזורי הארץ סיכום העבודות מצביע על תפוקת יבול גבוהה ביחס למנת המים האופטימאלית. הפחתה במנת המים בשיעורים מדודים, מביאה לפחיתה ביבול הסיבים באחוזים בודדים. 
המבחן כלל השנה את הזנים החדשים שנוספו לרשימת הזנים המאושרים לגידול . מטרת הבדיקה לבחון את דפוסי התנהגות הזנים ברמות מים שונות . 
בסיכום זה נכלל שלוש שנות ניסויים . 

גידול כותנה מהווה חלופה חשובה בסל גידולי השדה בארץ. יחס מחירים עולמי מכתיב כיום העדפה לגידול כותנת פימה על אקלה. עונת גידול ארוכה, הוצאות הדברה גבוהות וסיכון גבוה לפגיעה באיכות הסיב וכתוצאה מכך בתמורה למגדל הן הבעיות העיקריות של הפימה. 
באזור המרכז, בו עיקר הגידול של זני פימה, מחריפות לעיתים הבעיות שהוזכרו לעיל. 
בשנים 2-2001 נערכו מבחני זנים ב"חצרות" במתכונת דומה לנוכחי, בהם לא נראה יתרון לזנים שנבחנו על הזן המסחרי PF15 למעט הקו P008 שבלט בעיקר בשנת 2001 בדרגת הטיב, בחוזק ובעדינות הסיב. 
מטרת הניסוי – בחינת יתרונות אגרונומים ואיכותיים אפשריים בקווי פימה מטיפוח מקומי בהשוואה לזן המסחרי PF-15 בתנאי אזור המרכז. 

המטרה של הפרוייקט הינה להביא לעולם הכותנה מוצר חדשני, יחודי עם יתרונות בולטים לחקלאי. התפוקה של הפרוייקט הינה בעיקר זני מכלוא בין מיניים המיועדים לשווקים שונים בעולם וביניהם השוק הישראלי. 
יחד עם זאת אופי העבודה בטיפוח מכלואים מאפשר להפיק מוצרים נוספים כגון מכלואים תוך מיניים הירסוטום או ברבדנס (שני הורה המכלוא שייכים לאותו המין) וגם זנים בעלי הפריה חופשית מטיפוס פימה או אקלה. 
במסגרת עבודת הטיפוח נערכים כל שנה ניסיונות ותצפיות ע"מ לבחון את החומר הגנטי החדש. 
הדווח הנוכחי בא כדי להציג את התוצאות של חלק מאותם ניסיונות שנערכו בארץ בעונת 2003. 

כללי
מבחן הזנים הארצי המתקיים מדי שנה הוא שלב חשוב בתהליך בחינת זנים חדשים והכנסתם לגידול מסחרי בישראל.
השנה במסגרת מבחן הזנים הארצי נבחנו זנים חדשים של כותנת פימה, וזני מכלוא בין מיני. -
במבחן זני הפימה השתתפו 10 קווים בנוסף לשני הזנים המסחריים גולית 5 וגולית 7, הראשון כזן ביקורת, שניהם שנה
רביעית במבחן. כל זני וקווי הפימה טופחו בחב' זרעי ישראל. ממבחן זני הפימה שנערך אשתקד הוצאו 9 קווים.
במבחן זני המכלוא )אקלפי( השתתפו 6 קווים/זנים, שניים: HY-8749 , HY-4958 שנה ראשונה, ובנוסף אליהם:
YD-641 , YD-1162 , YD-271 וזן הביקורת YD-1432 .
במבחן זני הפימה הצטיינו ביבול הקווים V-59 ו- V-31 , עדינות סיב נמוכה קיבלו הקווים V-70 ו- V-64 , סיב חזק היה
לקו V-31 ולזן גולית 7, ובאורך הסיב הצטיין הקו V-70 .
במבחן זני המכלוא הבין מיני זן הביקורת 1432 השיג את היבול הגבוה, ביחד עם הזן 641 הראה ערכי עדינות הקרובים -
לפימה והיה נחות משאר הזנים באורך הסיב. הזנים שנבחנו לא הציגו סיב בחוזק רצוי מעל 35 גרם טכס.

מטרות ניסוי השקיה זה, שנערך בקיבוץ מזרע היו מציאת זן של כותנת מכלוא בין מיני, בעל היבול והאיכות הטובים ביותר, המתאים לגידול באזור ומציאת משטר השקיה מיטבי בטפטוף לגידול כותנה זו והעלאת רווחיות הגידול ע"י חסכון בתשומות ועליה ביבול מבלי לפגוע באיכותו.
בניסוי שני גורמים: זן וטיפול השקיה. הזנים היו: 1432, 690, 701, 1639. כולם של חברת הזרע.
טיפולי ההשקיה היו:
ביקורת (מלא): משטר ההשקיה משקי המקובל באזור (ע"פ לוח מים של מקדמים להתאדות בשיטת פנמן מונטית'), במשולב עם מדדי צימוח.
הפחתת מים של 22% ביחס לביקורת למשך שבועיים (ארבע השקיות), עם הופעת הלקטים גדולים.
במשך הניסוי בוצע מעקב אחר מדדים צמחיים מקובלים בכותנה. הפחתת המים אינה גרמה להבדלים במדדים הצמחיים. היבול נקטף בקטפת בעלת מכשיר לאומדן יבול, על ידי מד זרימה. נמצאו הבדלים ביבול בין הזנים ובין משטרי ההשקיה. לא נמצאה השפעת גומלין בין הזנים למשטר ההשקיה. הבדלי האיכות בין הזנים היו קטנים.

ניסוי ההשקייה של כותנת פימה, זן גוליית 4, נועד לבחון את ההתאמה של ההמלצות לגידול כותנה המקובלות כיום לזני פימה חדשים ממשפחת "גוליית".הנסוי כלל 6 טפולי השקייה ונמדדו בו הפרמטרים המשמשים להכוונת ההשקייה : גובה, קצב צימוח ומתח מים בצמח. התוצאות מצביעות על כך שההמלצות הקיימות מתאימות ככל שמדובר בגובה הצמח הרצוי בשלב של 1 פרח למטר, ולקצב הצימוח הרצוי בתקופה הקריטית של כ 3 שבועות לאחר שלב זה. מאידך גיסא הנסוי מלמד שמתח המים המומלץ למחצית השניה של חודש יולי גבוה משמעותית בהשוואה למתח המים המיטבי שנמצא בנסוי, בערכים מוחלטים. תופעה דומה אך מתונה בהרבה נמצאה לגבי מדידות מתח המים בצמח במהלך אוגוסט.

שלושה זני אקלפי נזרעו בשני מועדים שהציצו ב- 8/4  ו -  29/4, מועד הזריעה הראשון הושקה בשלושה משטרי השקיה, ומועד הזריעה השני בשני משטרי השקיה. בכל מועד משטר "לוח" ומשטר השקיה נוסף שכבר נבחן בעבר, למועד הזריעה הראשון נוסף משטר השקיה שכלל תוספת מים בלבד (מבלי לבצע הפחתה בהמשך). זריעה בחלקות קטנות, (4 שורות X 10 מטר) ב- 6 חזרות. כל מועד על שטח בנפרד. קטיף 17/9 (מוקדם) ו- 28/9 (מאוחר). 2 טיפולי שילוך (דרופ א. 50) לכל מועד קטיף בנפרד. קטיף בקטפת לשקים, התוצאות של יבול הכותן נבחנו במבחן T (ג'מפ). טיפול ההשקיה המיטבי בזריעה הראשונה הניב 87 ק"ג כותן \ דונם יותר מאשר הטיפול המיטבי במועד הזריעה השני (מאוחר). במועד הזריעה הראשון ככל שמשטר השקיה קיבל יותר מים בסיכום הכולל הוא הניב יבול גבוהה יותר. במועד הזריעה המאוחר היה היבול רב יותר כאשר הוקטנו כמויות המים סביב שיא הפריחה.

שלושה זני פימה נזרעו בשני מועדים שהציצו ב- 8/4  ו -  30/4, כל מועד זריעה הושקה בשני משטרי השקיה, בכל מועד משטר "לוח" ומשטר השקיה נוסף שכבר נבחן בעבר, זריעה בחלקות קטנות (4 שורות X 10 מטר) ב- 6 חזרות. כל מועד על שטח בנפרד. קטיף 23/9 (מוקדם) ו- 1/10 (מאוחר) 2 טיפולי שילוך (דרופ א. 50) לכל מועד קטיף בנפרד. קטיף בקטפת לשקים, התוצאות של יבול הכותן נבחנו במבחן T (ג'מפ). ההפרש ביבול בין טיפולי ההשקיה המיטביים בשני המועדים היה 110 ק"ג כותן \ דונם. הפחתת מים בשיא הגידול במועד הראשון פגעה ביבול.

בשנים האחרונות אנו עדים להחמרה בתנאי הסביבה, המשפיעים ישירות על כושר היצור של הגידולים החקלאיים ואיכות התוצרת.מוצא הכותנה הוא מאזורים המאופיינים באקלים חם, אולם טווח הטמפרטורות האופטימאלי להתפתחות וצבירת יבול בכותנה הוא מתון למדי, 20-30 מ"צ. טמפרטורות שמעבר לתחום אופטימאלי זה הנן שכיחות ביותר באזורי גידול הכותנה בעולם, כולל בישראל, במהלך תקופת הפריחה והתפתחות ההלקטים. טמפרטורות כאילו פוגעות בגידול הכותנה במגוון צורות ובהן: ירידת קצב ההטמעה, הגברת נשימה, עיכוב תהליכים מטאבוליים, פגיעה בהאבקה וחנטה, ירידת קצב צבירת החומר היבש, ובסופו של דבר גם פגיעה ביבול.
מטרתו הכללית של מחקר זה היא לשפר את הידע הקיים בנושא השפעת טמפרטורות גבוהות על התפתחות ויבול צמחי כותנה כבסיס להתמודדות עם התופעה, בעתיד הקרוב באמצעים אגרוטכניים ובעתיד הרחוק באמצעים גנטיים טיפוחיים.