ממשק גידול

זני הפימה poo8, p011 בכירים מאשר הזן הוותיק PF15 . נראה כי הבשלת ופתיחת ההלקטים בהם מואצת, והם רגישים לנשירת הכותן ארצה. זנים בכירים יכולים לאפשר קטיף מוקדם, ומאידך, הארכת העונה בהם עלולה לגרום לאובדן יבול ואיכות.

הדברת עשבים בכותנה מבוססת על שימוש בקוטלי עשבים בקדם הצצה ואחר הצצה, קלטור ועישוב. בעבודה זו בחנו יישום מונעי הצצה בקדם זריעה ע"ג גדודיות. זריעה בגדודיות הייתה מקובלת בעבר , אך, כניסת מתחחות ערוגה, ומעבר לזריעה ביבש גרמו למעבר לזריעה ע"ג ערוגות. כיום השיטה הרווחת היא גידול כותנה בערוגות ברוחב 192 סמ'. בשנים האחרונות מגדלים שונים הזורעים ברטוב – ללא הנבטה, חזרו לגדל כותנה בגדודיות ברוחב מחצית הערוגה. בין גדודיות לערוגות עשויים להיות הבדלים ביעילות הדברת העשבים מעצם ביטול האפשרות של שימוש במתחחת ערוגה (אין באזורנו מתחחת גדודיות), והגדלת שטח הפנים של החלקה במעבר לגדודיות

ניסוי החל לאור ריבוי הדיווחים של חקלאים ומדריכים חקלאיים על הפחתה משמעותית בפעילות קוטלי עשבים המיושמים בגידולי שלחין המושקים במי קולחים. בכותנה ובתירס דווח על הופעה מסיבית של עשבים רעים כגון מיני ירבוז ובעיקר ירבוז פלמרי וענבי שועל. תופעה זו מעוררת דאגה מכיוון שעל אף השימוש הנרחב בקוטלי עשבים שונים, עשבים אלו אינם מודברים בגידולים שונים במחזור זרעים כמו כותנה, תירס ואבטיח לגרעינים. עשבים אלה מפריעים מאד בקטיף וגורמים לנזק משמעותי באיכות היבול.

בגידולים רבים יש לזני מכלוא יתרונות ברורים בגידול, ביבול ו\או במרכיבי האיכות. יתרון כלכלי למגדל ויכולת של המטפח להגן על זכיותיו. 
ניתן לבצע הכלאות תוך או בין מיניות. זנים שמקורם בהכלאות בין מיניות פימה – אקלה שטופחו ע"י יחיאל טל מחברת הזרע נבחנות בשנים האחרונות הן במסגרת מבחני הזנים הארציים (יונתן ספנסר , יגאל פלש – סיכומי מחקרים בכותנה) והן בניסיונות חצי מסחריים במשקים שונים, בד"כ התקבלו תוצאות שלא הצדיקו כניסה לגידול ושיווק מסחרי. הזן אקלפי (שילוב של המילים אקלה ופימה) הוא זן ותיק שבבחינתו בארץ הופסקה עקב בעיות בניפוט הגלילי. לאחר שהזן הצליח בקליפורניה (גידול וניפוט גלילי) הוא הוחזר לתצפיות מסחריות בארץ.

השקיית זני פימה חדשים.

נבחנה התרומה האפשרית של פנוי שכבת הקרקע העליונה וזילוף לפס הזריעה על הצצת כותנה. רטיבות הקרקע במועד הזריעה היתה גבוהה בעיקר מעומק של 4-5 ס"מ ואילך. 
נמצא שפנוי השכבה העליונה לא תרם לשיפור ההצצה . זילוף לפס הזריעה של מנות מים בשיעור של 100 ו 200 ליטר לדונם הביא לשיפור מובהק במידת ההצצה של הכותנה ביחס לבקורת . 

 בחינת טפולים לקראת שילוך וקטיף הכותנה 2006

בחינת טיפול הורמונים שונים בגידול כותנה 2006

בגידולי שדה מקובל לעבד את הקרקע בעיבודי יסוד ובעיבודים מינימליים. לאור העובדה שבחקלאות השדה ובכותנה רמת ההכנסה נמוכה, יש צורך לצמצם עלויות וכוח אדם. 
האי-עיבוד No-till (לא לעבד את הקרקע כלל) מתרחב בעולם מזה שני עשורים. האי-עיבוד עשוי לשפר את מבנה השכבות של הקרקע, לגרום לעלייה באחוז החומר האורגני, להפחית קרום בשכבה העליונה, לצמצם את הרס התלכידים ומבנה הקרקע ולהפחית עלויות וכוח אדם. 
ראוי לבחון את השיטה בארץ לטווח קצר ולטווח ארוך. 

לקראת עונת קטיף 2007, אנו מפרסמים שנית תוצאות מחקרים של השפעת מהירויות קטיף על פחת הכותן בשדה