ממשק גידול

בעיית הקטיף המכני בכותנה אורגנית עדיין עומדת בעינה, כשהעלים הירוקים פוגמים באיכות הסיבים. תרנו אחר פתרונות בשני נתיבים: 
1. שימוש בתכשירי הזנה צורבניים, לייבוש העלווה ולנשירתה. 
2. ממשק השקיה – בערב הקטיף העלווה הנותרת, תהייה חסרת טורגור ותעבור בקטפת בקלות, כשפחי הלחץ בתופי הקטיף יכוונו להידוק מיזערי בערמות, והקטיף יבוצע בשעות היבשות של היום והכותנה הקטופה תנופט תוך 3-4 ימים. 

וויסות הצימוח בכותנה מתבצע באמצעות בקרת ההשקיה. ניתן להסתייע באמצעים כימיים כמו פיקס המיושם בריסוס. מג'יק (Uniconazol ) הוא מעכב יצירת ג'יברלין הפועל בכותנה ביישום דרך ההשקיה. המינון הנדרש ומידת התגובה של הצמח משתנים בהתאם לזן, עוצמת הצימוח וגיל הצמח.

במסגרת ניסוי הממשק הארצי נבחן בשדה תימן ממשק מיטבי לזן פימה, בחלקת ניסוי בתוך חלקה מסחרית. במסגרת הניסוי אמור היה להיבחן ריסוס ב"פיקס" שתפקידו לרסן את הצימוח לפני תחילת מלוי ההלקטים, בשני מועדים. כ"כ אמורות היו להיבחן שתי רמות מים: האחת המנה המשקית – 100% והשניה מנה מופחתת – 80% . בשל תאריך זריעה מאוחר: 1.5.07 והנבטה מאוחרת ובשל התאחרות ההצצה לא הגיעה החלקה לידי צימוח שהצריך שימוש בפיקס – נהפוך החלקה קבלה מנות מים מוגדלות לזירוז הצימוח. הניסוי נערך אם כן רק בשתי רמות ההשקיה. מבחינת קיצור העונה בגלל האיחור בזריעה לא בוצע הקטיף המדורג שתוכנן. עכ"פ גם בעונה קצרה בחודש מהמקובל ניתן להשיג יבול סביר.

בשנים הקודמות נצפו בשדה - תימן תופעות שזוהו כמחסורי אבץ. 
התופעות התגלו בחלקות שהושקו שנים רבות בקולחים. 
מחסורי אבץ בחקלאות נגרמים לפעמים ע"י עודפי זרחן.

במסגרת ניסוי הממשק הארצי נבחן בשדה תימן ממשק מיטבי לזן אקלפי בחלקת ניסוי בתוך חלקה מסחרית. במסגרת הניסוי נבדק ריסוס ב"פיקס" שתפקידו לרסן את הצימוח לפני תחילת מלוי ההלקטים. הריסוס בוצע בשני מועדים. כ"כ נבחנו שתי רמות מים: האחת המנה המשקית – 100% והשניה מנה מופחתת – 80% . הניסוי נערך אם כן במתכונת דו - גורמית: שני זנים, וריסוס ב"פיקס" לעומת אי שימוש ב"פיקס", בחלקות מפוצלות בבלוקים בארבע חזרות

מטרת המחקר היתה לברר את השפעתם של עיבודים שונים על גידול הכותנה. 
בכותנה מקובל לעבד את הקרקע בעיבודי יסוד + עיבודים מינימלים . 
נבחנה האפשרות ליישם סוגי עיבודים, כולל אי עיבוד (ללא עיבודים כלל). 
העיבודים בוצעו בכלים שונים ובעומק שונה , וזאת על מנת לעקוב וללמוד את השפעתם, על מרכיבי צמח הכותנה ותכונות הקרקע. 
המטרות שהוגדרו בניסוי היו : 1 הגדלת הרווחיות. 
2 שמירה על התוצאות המיקצועיות. 
3 שימור וטיוב הקרקע. 

כדי לזרוע. כותנה, לאחר מתן "טרפלן" ולהגיע לרטיבות ע"י 
פינוי הקרקע, עשינו בדלת המתחחה, שמצניעה את ה"טרפלן", זוג 
פתחים חצי עגולים היוצרים גדודיות מעוגלות בגובה של 8-12 ס"מ. (ראה תמונה .....) 
התיחוח נעשה לעומק הנדרש להצנעת הטרפלן כ - 8 - 10 ס"מ (לפני הידוק) ובנוסף יוצר את הגדודיות הקטנות (ראה תמונה) שגם הם עם "טרפלן".-

גידול כותנה מהווה את אחד הענפים החשובים מבחינה כלכלית בחקלאות ישראל. היות והכותנה 
מושקה במי קולחין, קיימת חשיבות רבה לגידולה במחזור. הטיפול המקובל נגד עשבים הוא 
,(Diuron) דיורקס ,(Fluometuron) טיפול קדם זריעה או קדם הצצה עם התכשירים כותוגן 
הצלחת ההדברה בשלבי הגידול המוקדמים של .(Prometryne) ופרומטרין (Trifluralin) טרפלן 
הגידול תאפשר לכותנה להתפתח ללא תחרות מול העשבים, ותגרום להצללה של השטח. הדברה 
יעילה, בשלב מוקדם תדחה הצצה של עשבים שאין ביכולתם להתחרות בכותנה לאחר סגירת 
הנוף, כמו גומא הפקעים. סולנום שחור (ענבי שועל) הינו עשב נוסף שהדברתו בשלב זה קריטית. 
די בעשב אחד שלא יודבר ויגיע לייצור פירות (שחורים ומכתימים) בכדי ללכלך את הכותנה ולפגוע 
בטיב הסיבים

הצבנו לעצמנו העונה כמטרה להתמודד עם שתי בעיות מרכזיות המטרידות את ענף הכותנה 
בארץ. הבעיה הראשונה היא השפעת המועד ומספר הקילטורים של שטח הכותנה, כדי להתמודד 
לטווח הקצר ולטווח הארוך עם גומא הפקעים ('סעידה'). במטרה לענות על שאלות אלה ביצענו 
ניסוי בגליל המערבי בשטח של קיבוץ עין המפרץ שהיה משובש קשות בעשב. בחלקות הניסוי 
בוצעו קילטורים מסחריים במועדים שונים במהלך הגידול (לפני פריסת הטפטוף). בכדי לבחון את 
השפעת מועדי הקילטור על צמצום השיבוש בגומא הפקעים במהלך הגידול, ביצענו תצפיות על 
התפתחות והתחדשות העשב בחלקות הניסוי השונות. בכדי לבחון את השפעת מועדי הקילטור 
השונים על ריבוי הגומא לטווח הארוך, ביצענו לקראת סיום עונת הגידול, איסוף מדגמי של 
פקעיות גומא הפקעים מחלקות הניסוי השונות. לאחר האיסוף נספר מספר הפקעיות שנאספו מכל 
חלקת ניסוי ונשקלה הביומסה שלהן. בהמשך, הונבטו הפקעיות שנאספו מחלקות הניסוי השונות 
בעציצים שהוצבו בחממה בנוה יער. מטרת ההנבטה היתה לבחון האם למועד ולמספר הקילטורים 
היתה השפעה על חיוניות הפקעיות שהוצאו מהחלקות השונות.

כותנה היא אחד מגידולי השדה החשובים ביותר בארץ. לעיתים, נצפו בחלק מהשדות שעורי נביטה נמוכים הן במכסות זרעים מטיפוסי פימה והן באקלה. התופעה בלטה בעבר, בזני פימה מקומיים, אשר נזרעו בתחילת העונה, בתנאים תת מיטביים. 
בדיקת הנביטה במעבדה נערכת בתנאים מיטביים של טמפרטורה, אור, לחות וכד'. שיעור הנביטה במעבדה מהווה את פוטנציאל הנביטה של הזרעים (התקן הישראלי קובע מינימום 85% נביטה, לזרעים בדרגת מושבחים) ואין הוא משקף את שיעור ההצצה בשדה, במיוחד לא בתנאי שדה בלתי נוחים או כאשר הזרעים בעלי און נמוך.