חיפוש מחקר

מחקרים

השפעת מועד הזריעה על היבול בזני אקלפי, חוות גד"ש גליל מערבי 2014

שלושה זני אקלפי נזרעו בשני מועדים שהציצו ב- 8/4  ו -  29/4, מועד הזריעה הראשון הושקה בשלושה משטרי השקיה, ומועד הזריעה השני בשני משטרי השקיה. בכל מועד משטר "לוח" ומשטר השקיה נוסף שכבר נבחן בעבר, למועד הזריעה הראשון נוסף משטר השקיה שכלל תוספת מים בלבד (מבלי לבצע הפחתה בהמשך). זריעה בחלקות קטנות, (4 שורות X 10 מטר) ב- 6 חזרות. כל מועד על שטח בנפרד. קטיף 17/9 (מוקדם) ו- 28/9 (מאוחר). 2 טיפולי שילוך (דרופ א. 50) לכל מועד קטיף בנפרד. קטיף בקטפת לשקים, התוצאות של יבול הכותן נבחנו במבחן T (ג'מפ). טיפול ההשקיה המיטבי בזריעה הראשונה הניב 87 ק"ג כותן \ דונם יותר מאשר הטיפול המיטבי במועד הזריעה השני (מאוחר). במועד הזריעה הראשון ככל שמשטר השקיה קיבל יותר מים בסיכום הכולל הוא הניב יבול גבוהה יותר. במועד הזריעה המאוחר היה היבול רב יותר כאשר הוקטנו כמויות המים סביב שיא הפריחה.

שמות החוקרים: בועז נוי, דויד שמש, ישי קציר
תאריך פרסום המחקר:

השפעת מועד הזריעה על היבול בזני אקלפי, חוות גד"ש גליל מערבי 2014

שלושה זני אקלפי נזרעו בשני מועדים שהציצו ב- 8/4  ו -  29/4, מועד הזריעה הראשון הושקה בשלושה משטרי השקיה, ומועד הזריעה השני בשני משטרי השקיה. בכל מועד משטר "לוח" ומשטר השקיה נוסף שכבר נבחן בעבר, למועד הזריעה הראשון נוסף משטר השקיה שכלל תוספת מים בלבד (מבלי לבצע הפחתה בהמשך). זריעה בחלקות קטנות, (4 שורות X 10 מטר) ב- 6 חזרות. כל מועד על שטח בנפרד. קטיף 17/9 (מוקדם) ו- 28/9 (מאוחר). 2 טיפולי שילוך (דרופ א. 50) לכל מועד קטיף בנפרד. קטיף בקטפת לשקים, התוצאות של יבול הכותן נבחנו במבחן T (ג'מפ). טיפול ההשקיה המיטבי בזריעה הראשונה הניב 87 ק"ג כותן \ דונם יותר מאשר הטיפול המיטבי במועד הזריעה השני (מאוחר). במועד הזריעה הראשון ככל שמשטר השקיה קיבל יותר מים בסיכום הכולל הוא הניב יבול גבוהה יותר. במועד הזריעה המאוחר היה היבול רב יותר כאשר הוקטנו כמויות המים סביב שיא הפריחה.

שמות החוקרים: בועז נוי, דויד שמש, ישי קציר
תאריך פרסום המחקר:

שיפור ממשק הגידול של כותנה בעזרת ניתוח נתוני חלקות – סיכום 2014

הגדלת היבולים, טיב הסיבים ובעיקר רווחיות החקלאי הינם המטרה של  ההדרכה  והמחקר בכל ענף חקלאי וכמובן גם בכותנה.
ההתקדמות מושגת בשתי דרכים. האחת היא שימוש בטכנולוגיות כגון זנים משופרים, חומרי הדברה, דישון ומיכון התורמים לכל הפרמטרים שפורטו, אך על פיתוחם אין לחקלאי השפעה. הדרך השנייה כוללת את דרך היישום של גורמים אלו בשטח (סוג גידול, הכרב, סוג העיבוד, מועד הזריעה, העיתוי והמינון של יישום חומרי הדברה, דישון והשקיה) פעולות הנכנסות תחת הכותרת  "מימשק הגידול".
מימשק זה הינו תולדה של נסויי שדה וניסיון שנצבר אצל חוקרים, מדריכים, אנשי חברות מסחריות ואצל החקלאים, שלהם תרומה גדולה מאוד. השימוש בידע ובניסיון שנצברים אצל החקלאים מבוסס על העברת הידע מפה לאוזן,  באופן אינטואיטיבי כאשר הקשר בין פעילויות לתוצאות נמצא במקרים רבים לא מדוייק או מוטה.
מאידך גיסא במרבית המשקים, מושקע מאמץ גדול ברישום מידע על כלל הפעילויות  שבוצעו בחלקות הגידול וכמובן שנרשמות גם התוצאות. חומר זה, מוצג בדרך כלל כממוצעים בסכום המקצועי של הענף. אולם באמצעות ניתוח הממוצעים בלבד, עם כל חשיבותו , לא ניתן להפיק את מלוא הידע והמסקנות האצורים בנתונים הללו.
זהוי גורמים משפיעים על תוצאות הגידול הינו אבן דרך בדרך לשיפור המימשק בשדה  ורווחיות החקלאי.  זהוי זה הוא בבחינת "מערכת אזעקה" הממקדת את החיפוש אחר גורמים "אמיתיים"  המשפיעים על רווחיות הגידול ובכך מייעלת ומשפרת את התהליך של שיפור ממישק הגידול ורווחיות החקלאי.  

שמות החוקרים: אריה בוסק, איתן סלע
תאריך פרסום המחקר:
סוג מחקר: ממשק גידול

מיפוי עשבים בשדה כותנה 2014

לעבודה מספר מטרות , הראשונה היתה למפות את העשבים בקטעי שדה, תוך אבחנה בין העשבים שבין שורות הכותנה לאלה המופיעים על שורות הכותנה.
מטרה נוספת היתה לבחון , באופן ראשוני, עד כמה הפעילויות שבוצעו כנגד העשבייה הצליחו להקטין את כמות העשבים שנותרו בשדה ערב הקטיף.
בשני קטעי השדה שבחנו, תוך סומנו העשבים ב  10-11 סגמנטים שאורך כל אחד מהם 5 מטר. בשדה נמצאו 2 סוגי עשבים בלבד: דטורה וחלבלוב. כמות החלבלוב היתה גבוהה פי כמה בהשוואה לדטורה וגם מרחבית החלבלוב היה פרוש על פני כמעט כל הקטעים שסומנו, בעוד שהדטורה הופיעה רק בכרבע מהקטעים שסומנו.
בסוף העונה לקראת הקטיף לא נמצאו כלל עשבים בקטעים שסומנו.

שמות החוקרים: אריה בוסק, נעם עמיר
תאריך פרסום המחקר:
סוג מחקר: ממשק גידול

בחינת משטרי השקייה בכותנת פימה "גוליית 4" עונת 2014

ניסוי ההשקייה של כותנת פימה, זן גוליית 4, נועד לבחון את ההתאמה של ההמלצות לגידול כותנה המקובלות כיום לזני פימה חדשים ממשפחת "גוליית".הנסוי כלל 6 טפולי השקייה ונמדדו בו הפרמטרים המשמשים להכוונת ההשקייה : גובה, קצב צימוח ומתח מים בצמח. התוצאות מצביעות על כך שההמלצות הקיימות מתאימות ככל שמדובר בגובה הצמח הרצוי בשלב של 1 פרח למטר, ולקצב הצימוח הרצוי בתקופה הקריטית של כ 3 שבועות לאחר שלב זה. מאידך גיסא הנסוי מלמד שמתח המים המומלץ למחצית השניה של חודש יולי גבוה משמעותית בהשוואה למתח המים המיטבי שנמצא בנסוי, בערכים מוחלטים. תופעה דומה אך מתונה בהרבה נמצאה לגבי מדידות מתח המים בצמח במהלך אוגוסט.

שמות החוקרים: אריה בוסק, מנחם אליה, יגב קילמן ועמוסי
תאריך פרסום המחקר: