הגנת הצומח

בעונת 2005 התבצע ניטור העמידות באוכלוסיות כנימת עש הטבק (כע"ט) במספר אתרים בצפון, במרכז ודרום הארץ - לשם איתור מקומות שבהם התפתחה תנגודת של המזיק לתכשירי ההדברה העיקריים, ובמיוחד לטייגר, מוספילן/אקטרה ופגסוס.

הגידול הסטנדרטי בארץ של הלקטית ורודה (ה"ו) שהחל בשנות ה- 70 סיגל שיטות מארה"ב והתאים אותם לגידול המוני לצורכי מחקר ובדיקת רגישות לתכשירי הדברה קונבנציונאליים. אוכלוסיית ה"ו המגודלת במעבדה התבססה על גלמים שנאספו בשדות אזור בית שאן לפני כשלושים שנה. מאז, עבר הגידול בתחנות שונות ומיקומו הנוכחי הבלעדי הוא במרכז מחקר גילת. במרוצת השנים "רוענן" הקו ע"י הוספת פרטים, בדרך כלל בדרגת גולם, שנאספו בשדות האזור.

בעונת 2005 נמשכה העבודה על הדינאמיקה של תת המינים B ו- Q של כנימת עש הטבק. להלן הממצאים העיקריים. נעשה סקר מקיף של אוכלוסיות שונות בשדות כותנה וגידולים אחרים מאזורי הארץ השונים. זוהו אזורים ששם נמצא תת המין B או Q או שנמצאו בהם שני תת המינים בתערובת של יחסים מספריים שונים

כנימת עש הטבק (להלן כע"ט), היא מזיק קשה לגידולים רבים. 
הנזק יכול להיות ישיר (מציצת עלים עד להתייבשותם) או עקיף (העברת מחוללי מחלות וזיהום התוצרת בהפרשות).
כושר הריבוי הגדול של כע"ט והתאמתה לגידולים רבים הביא לכך שבעבר, בסוף הקיץ, היינו עדים ל"התפוצצות אוכלוסין" של כע"ט תוך תעופה מסיבית של "ענני" בוגרים. 

דו"ח ביניים- סיכום ניטורים של 2004/5

הליותיס הוא מזיק רב פונדקאי נפוץ בגדולים רבים. אוכלוסיית ההליותיס מתרבה באביב והולכת ויורדת לקראת יולי – אוגוסט. 
ב 17 תחנות ניטור מזיקים הפזורות באיזור בית שאן – גלבוע, מנוטרות אוכלוסיות של ששה מזיקי מפתח לאורך כל השנה. בין המזיקים גם ההליותיס. 

הזחל הוורוד הוא מזיק מפתח בשדות הכותנה בארץ והדברתו מתבצעת גם באמצעות פרומונים, שיטה המכונה "בלבול זכרים". בארץ מקובל פיזור של 25 חוטים לדונם (160 מ"ג פרומון בכל חוט), בריכוז של 4 גר' לדונם ולמשך פעילות של כ- 120 יום. השפעת צפיפות חוטי הפרומון וריכוז הפרומון לדונם על יעילות ה"בלבול" בצפיפויות שונות של אוכלוסיות המזיק עדיין שנויה במחלוקת. הסיבות העיקריות להעדר תשובה חד משמעית הן שהצלחת השיטה תלויה בגודל החלקה המבולבלת, בסמיכותן של חלקות שאינן מבולבלות ובהיקף האוכלוסייה ההתחלתית של העש.

מחלת החלפת נגרמת ע"י הפטריה אלטרנריה מקרוספורה Alternaria macrospora מחלה זו תוקפת כותנה מקבוצת זני הפימה בלבד. המחלה פוגעת בשטח המטמיע – עלים, פטוטרות, הלקטים וענפים צעירים. המחלה גורמת לנשירת עלים מוקדמת ולפגיעה כמותית ביבול. המחלה עוברת מעונה לעונה ע"ג שאריות צמח. לצורך ההתמודדות עם פגיעת מחלת החלפת ניתן להשתמש בחומרי הדברה פרוטקטנטים המצפים את פני העלה ומונעים את חדירת הנבג הנובט לתוך העלה או בחומרים סיסטמים החודרים לתוך העלה ופוגעים בנבג כאשר הוא חדר לתוך העלה. בכל מקרה לא ניתן לרפא את המחלה אלא רק לעכב את התפתחותה. המחלה מאופיינת בכתם עם מרכז בהיר ושולים כהים, הטיפול במחלה מתבצע לאחר זיהוי הכתמים הראשונים שמופעים 10-14 יום לאחר שהמחלה פרצה למעשה.

"סל" התכשירים העומדים לרשותם של המגדלים להדברת הלקטית ורודה לא השתנה עם השנים, והוא מכיל, בעיקר, פירתרואידים וזרחנים-אורגניים. השימוש הנרחב בתכשירים אלה מחייב אותנו לבחון את יעילותם מידי שנה. בנוסף, אנחנו עומדים לפני הוצאת תכשירי המונוקרוטופוס מהשימוש ועלינו להערך בהתאם. במסגרת ההערכות המשכנו, השנה, בבדיקות של תכשירים מורשים לשימוש נגד המזיק, אשר השתמשו בהם בעבר. התכשירים נבדקו גם על ביצים וזחלים. (ראו דו"ח תכשירים להדברת זחלים של הלקטית ורודה).

התכשיר סוראונד מכיל את המחצב קאולין. הוא יוצר שכבה לבנה של חלקיקים על הצמח. מן הספרות עולה כי לריסוס בסוראונד יש השפעה של דחייה על מזיקים שונים, כולל פשפשים. 
כיוון שפשפש הכותנה מהווה, לעיתים, מזיק דומיננטי בכותנה אורגנית, מזיק שעד כה לא נמצא תכשיר יעיל נגדו, החלטנו לבדוק מה יעשה לו הסוראונד