סיכום עונת ההדברה 2006

סיכום עונת ההדברה 2006

 

אגף ההדברה והייצור, המועצה לייצור ושיווק כותנה בע"מ

 

Image removed.עונת ההדברה 2006 אופיינה בעיקר באוכלוסיות זחל ורוד גבוהות יותר מהשנים האחרונות. כמו-כן היו בשנה זו יותר כנימות עלה. הליותיס, ציקדות וחלפת היו ברמה בינונית. בו-זמנית היו פחות כע"ט וזיפית ומעט פרודניה, אקריות, רכנפים ופשפשי כותנה.

 

מוצצים

בעיית האקריות פוחתת במקביל לירידה בהיקף שטחי האקלה. בשטחי אקלה בודדים, בעיקר בגליל המערבי, התפתחה נגיעות משמעותית, אך בראייה כוללת היקף הבעיה זעיר. גם תריפס אינו מהווה בדרך כלל בעיה. באזור הגלבוע היו מספר שדות בהם התפתחה אוכלוסייה גבוהה יחסית, וסימניה ניכרו בעלווה, אך לא עד כדי צורך בטיפול.

 Image removed.

 

 Image removed.

Image removed.

Image removed.

Image removed.

Image removed.

Image removed.

Image removed.

Image removed.

 

 Image removed.

Image removed.

 

 

כנימות עלה הופיעו מוקדם, עם גל עיקרי במהלך מאי ובתחילת יוני. הטיפולים במוספילן היו יעילים בדרך כלל, ובניגוד לעונה הקודמת לא נתקלנו בבעיות הדברה. עם זאת המשיכו הכנימות ללוות את הגידול לאורך כל העונה והתגברו במקצת במהלך אוגוסט. בסופו של דבר, לא היו בעיות מיוחדות ולא הגענו לאילוחים בעייתיים. רכנפים נכחו בשדות - בעיקר בחצי הצפוני של הארץ - ברמות נמוכות שלא חייבו טיפול וללא נזק נראה לעין. כך גם לגבי פשפש הכותנה. הנגיעות בציקדות הייתה בינונית, וכמו בשלוש השנים האחרונות, "גרר" האיחור בטיפולים הראשונים נגד כע"ט טיפולי ניקוי נגד ציקדות במהלך חודש יולי.

תוצאות ההדברה שהתקבלו ממרבית התכשירים בינוניות ביותר, אך אפשרו את הורדת עוצמת הנגיעות לרמות שניתן להסתדר עמן. ניתנו מעט טיפולים בתיונקס, ועיקר ההדברה נעשתה באמצעות פגסוס, שנתן תוצאות  טובות (במחיר יקר). עוצמת אוכלוסיותכנימת-עש-הטבק נמצאת בירידה רצופה בכותנה בארבע השנים האחרונות. עובדה זו באה לידי ביטוי באיחור הטיפולים הראשונים, במשך פעולה ארוך של התכשירים ובמספר  הטיפולים הפוחת (בולט במיוחד באזורים שריססו הרבה נגד מזיק זה בעבר). מזיק זה הודבר השנה בעיקר בפגסוס, אך יש לציין שגם תוצאות ההדברה שנתקבלו ממוספילן ומטייגר היו טובות מבעבר (אולי בגלל האוכלוסיות הנמוכות וקצב בנייתן האיטי).  ככלל, רוססו הרבה חלקות על ספים נמוכים מהמומלץ (בבחינת מי שנכווה ברותחין נכווה שוב בריסוסים מיותרים).

 

זחלי פרפראים

אגרוטיס הופיע השנה במעט חלקות והודבר בקלות, בעיקר באמצעות קורקרון. הליותיס הופיע, כרגיל, בתחילת מאי ופיתח אוכלוסיות לא גבוהות - בדומה לשנתיים הקודמות. נוכחות האויבים הטבעיים הייתה רבה, ובלא מעט שדות הם נתנו תשובה הולמת. עם זאת, בשנים האחרונות ניכרת בעיתיות של הורדת ספים, "כדי ללכת על בטוח". בשל גישה זו ריססו לא מעט מגדלים על ספים נמוכים, מה שגרם מחד - לפגיעה באויבים הטבעיים שלא לצורך, ומאידך - לריסוסים חוזרים גם בעיתוי היותר מאוחר - שהיה הנכון מלכתחילה. הורדת ספים, שמשמעותה טיפולי ביטוח פרופילקטיים, מהווה ערעור של כל גישת ההדברה המשולבת, שבסיסה הוא מתן אפשרות לאויבים  הטבעיים לעשות את חלקם - לפני שאנו מתערבים ומפירים את המאזן.

בסופו של דבר נמשכה נוכחות המזיק בשטחים תקופה ארוכה (בדומה לשנת 2003), מצב שגרר המשך טיפולים נגד המזיק לאורך כל יולי. תוצאות ההדברה שנתקבלו מתיונקס ומפירתרואידים השביעו רצון ולא נתקלנו בבעיות של אי קטילה. מופע הזיפית היה השנה מתון ביותר והמשיך את המגמה של ירידה בעוצמות המזיק במהלך השנתיים הקודמות. המזיק הודבר ללא בעיות על-ידי פירתרואידים, שניתנו בדרך כלל נגד זחל ורוד.

פרודניה כמעט שלא היוותה בעיה בשום אזור. עוצמת האוכלוסיות הייתה גבוהה במקצת מהעונה הקודמת, אך עדיין נשארה בסדר גודל נמוך ביותר - כמו בשנתיים הקודמות.

הזחל הוורוד היווה ללא ספק המזיק העיקרי בעונה זו. כבר בעונה הקודמת ניכרה התעצמות של אוכלוסיות מזיק זה, והשנה נמשכה מגמה זו. הסימן הראשון לבאות היה לכידות גבוהות יחסית במלכודות המדגם - כבר באפריל ובמאי (בטרם יושם הבלבול). ביוני הופיעו רוזטות ביותר שדות מהמספרים להם היינו רגילים בשנים האחרונות, ונמשכו לכידות בודדות במלכודות, למרות יישום הפרומונים לבלבול.  לצערנו, כמה מגדלים ויתרו על הצבת המלכודות בשדותיהם, וכך נמנע מהם מידע זה בזמן. בהמשך העונה התפתחו "כתמי" נגיעות במספר אזורי גידול, שהלכו והתרחבו במהלך העונה למוקדים נרחבים למדי. למרות הריסוסים החוזרים ונשנים באותם מוקדים, נראה שעוצמת המזיק התגברה מדור לדור, כך שבמהלך המחצית השנייה של אוגוסט ובספטמבר נתקבלו - באותם מוקדים - לכידות גבוהות, נמצאו בקלות ביצים רבות, וזחלים נמצאו בהלקטים. לקראת השילוך - ואף לאחריו - היו מספר שדות בהם נמשך אילוח רצוף, למרות סדרות ריסוסים רצופות בפירתרואידים ובזרחנים אורגניים. בשלב מסוים נגמר מלאי המונוקרוטופוס (שיצא משימוש), ועברנו לשימוש בדורסן (שהיה מאכזב למדי), בסופרתיון (שהיה טוב אך

יקר) ומעט בתיונקס (שקשה בינתיים לגבש דעה לגבי יעילותו). עיקר ההדברה בוצע עדיין בפירתרואידים, ש"עשו את העבודה" בסופו של דבר, אם כי נראה שמשך פעילותם קצר.

בסיכומו של עניין נראה, כי למרות שבסך-הכל לא היו עוצמות הנגיעות חריגות במרבית השדות בארץ, סבל חלק מהמגדלים ממוקדים (נרחבים הרבה יותר מבשנים האחרונות) של אוכלוסיות גבוהות לאורך זמן. נקודה נוספת למחשבה היא העובדה, שמרבית מוקדי הנגיעות שנבדקו בתחילת העונה היו על יד אתרים של "בעיות סניטציה" (שאריות ערמות משנה שעברה, ריכוזי שאריות שנאספו לקצה השדה בקלטור הכנת השטח, שדות נגועים משנה שעברה שלא נחרשו וכו').

 

חלפת

נגיעות במחלה החלה מוקדם יחסית - גם בזנים שנחשבו לפחות רגישים. טיפולים בתכשירים פרוטקטנטיים עצרו את התקדמות המחלה במרבית השדות. בהמשך העונה המשיכה הנגיעות להתפתח, וניתנו ריסוסים בהתאם, גם בתכשירים סיסטמיים. עוצמת החלפת הייתה השנה גבוהה במקצת מהרמות שהתפתחו בשנתיים הקודמות - אם כי בסך-הכל הייתה הנגיעות נמוכה. העלווה נשארה יפה עד לסיום, מה שעודד את המגדלים לרווח את הריסוסים באוגוסט ולהפסיקם מוקדם יחסית. בסופו של דבר לא התפתחה נגיעות משמעותית, ולא היו שדות שנפגעו משמעותית.

 

שימוש בקוטלי חרקים

למרות הרושם שנוצר, עקב עוצמות הזחל הוורוד בחלק מהשדות, הייתה העלייה במספר הריסוסים הכולל, בממוצע ארצי, נמוכה מכפי שניתן היה לצפות. חלה ירידה מסוימת במספר הריסוסים נגד כע"ט, וחלה עלייה - בחלק מהשדות - במספר הריסוסים נגד זחל ורוד (כשעיקר השימוש נעשה בפירתרואידים). בסיכומו של דבר עלה מספר הריסוסים הממוצע, בקוטלי חרקים, באחד בלבד.

עלות קוטלי החרקים הייתה גבוהה השנה בכשני דולרים, בממוצע ארצי לדונם, מזו של השנה שעברה והגיעה לכ15- דולר, שהתפרסו על פני כ6- ריסוסים.

 

שימוש בקוטלי מחלות

גם במספר הריסוסים נגד חלפת חלה ירידה מסוימת, אם כי עלה במקצת שיעור השימוש בתכשירים סיסטמיים (בניגוד למגמה שהסתמנה בשנים האחרונות). נראה שהמעבר לזנים פחות רגישים והחשש מהמחלה, שפחת במקצת, איפשר הפחתת מספר הריסוסים, ובעיקר הפסקתם המוקדמת יותר ללא גרימת נזק נראה לעין בשדה.

עלות קוטלי המחלות הייתה נמוכה השנה מזאת של השנה שעברה והסתכמה בכ2.15- דולר לדונם. תוצאה זו הושפעה גם ממספר הריסוסים הקטן במקצת (כ1.5- ריסוסים בממוצע ארצי) וגם  מירידה מסוימת במחירי החומרים.