חיפוש מחקר
התמודדות עם דורת ארם צובא וירבוז פלמרי עשבים קשי הדברה בכותנה
בשנת המחקר השלישית עסק המחקר באימות העמידות באוכלוסיות עשבים רעים בבתי גידול שונים. ACCase נתברר הבסיס המולקולרי של האוכלוסיות העמידות של דורת ארם צובא (דא"צ) למעכבי נובעת ממוטציה ACCase ונבחנו ממשקי הדברה אלטרנטיביים. העמידות למעכבי ALS ומעכבי נבעה ממוטציה בעמדה 197 מפרולין לתריאונין. נמצא כי ALS בעמדה 2027 ואילו העמידות למעכבי על אף העמידות ניתן עדיין להתמודד עם העשב הרב שנתי דא"צ באמצעות קוטלי העשבים הקיימים, אך נדרשת זהירות משנה נפני העליה בתפוצת האוכלוסיות העמידות. לגבי התפוצה של ירבוז הגדות, נתגלו ואופיינו שלשה מוקדי חדירה מהם החלה ככל הנראה התפוצה בתוך האזורים האלה: גליל עליון, אזור העמקים, והשפלה. כן נצפו מספר פרטים בודדים באזורים שונים בשרון. מרבית האוכלוסיות (85%) נאספו בשולי השדות ונחלים, ורק כ 15% בתוך שדות מעובדים (כותנה, חמניות, תירס). חלק מהאוכלוסיות נאספו בקרבת מקורות מזון כגון בריכות דגים, רפתות, מרכזי מזון והאתר להאכלת עגורים בגרגירי תירס מיובא באגמון. עובדה זו מרמזת לכאורה על הדרך בה הגיעו הזרעים לארץ. עד כה נסרקו 16 אוכלוסיות (מתוך 20 שנאספו) לק"ע השונים. מהסריקות השונות נמצאו שלוש אוכלוסיות העמידות למעכבי ALS. בריצוף של הגן ALS באוכלוביות מגידו ונווה יער נמצא כי בפרטים העמידים קיימת התמרה מח"א טריפטופן בעמדה 574 לליאוצין, המקנה עמידות לכל קבוצות ק"ע מעכבי ALS. אחר וצמחים אלה הם דו-ביתיים והפרייתם זרה, יש לצפות לתפוצה מהירה של העשב בדומה לזו של ירבוז פלמרי. תוצאות הניסויים מצביעים על בעיה אמיתית של התבססות ירבוז הגדות בשדות השלחין בישראל ומחייבת היערכות הענף להתמודדות איתו.
הדברת בוגרים של הלקטית ורודה על ידי פירתרואידים שונים 2018
יעילות הקטילה של עשים של הלקטית ורודה נבדקה בשלושה ניסויים. האחד, בדק את יעילות הקטילה על ידי פירתרואידים שונים. השני, בדק את יעילות הקטילה של פירתרואידים בשילוב עם תכשירי מתומיל וכלורפיריפוס. השלישי, בדק תכשירים נוספים שיעילים כנגד עשי לילה שונים. התכשיר טלסטאר יעיל מכל הפירתרואידים שנבדקו. החומרים לאנט ודורסן הינם בעלי יעילות גבוהה, אך משך פעולה קצר יחסית. השילוב של לאנט ודורסן עם פירתרואיד הינו יעיל. נמצא שהיעילות היא בגלל שילוב של פירתרואיד. תכשירים ללא פירתרואיד כלשהו, אינם יעילים בהדברת העשים של הלקטית הורודה.
בדיקת האינטראקציות בין M. phaseolina ל- H. maydis כגורמי מחלה בתירס ובכותנה
מחלות המועברות בקרקע עשויות להיגרם כתוצאה מכמה פתוגנים המשפעים זה על זה ועלהצמח. אכן, במקרים רבים מבודדים משורשי צמחים חולים ושאינם חולים מספר פטריות החשודות כגורמי מחלה. הפטרייה Harpophora maydis גורמת למחלת נבילה קשה בזני תירס רגישים ומאופיינת בהתייבשות הצמח הבוגר כתוצאה מחסימת רקמות ההובלה על ידי הפטרייה. בדומה לכך, פטריית הקרקע Macrophomina phaseolina מפתחת תפטיר וגופי ריבוי בצינורות ההובלה של מגוון פונדקאים, ואלו מביאים להתייבשות הצמח ונבילתו. צמחי כותנה מהזן פימה רגישים במיוחד למחלה זו. המצאות שני הפתוגנים יחד בצמחי כותנה חולים, באזור יבנה ב- 2017 , העלתה את האפשרות לקשר ביניהם.
תכשירים להדברת זחלים של הלקטית ורודה 2018
יעילות הקטילה של הזחלים של הלקטית ורודה נבדקו בשני ניסויים. נמצא כי תכשירים שמכילים פירתרואיד פעלו היטב על הזחלים של הלקטית ורודה, בהשוואה לתכשירים אחרים שמשמשים לקטילת עשי לילה אחרים.
הדברת בוגרים של הלקטית ורודה על ידי פירתרואידים שונים עונת 2017
ההדברה הכימית של ההלקטית הורודה מכוונת, בעיקר, לבוגרים של המזיק. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהביצים, ברובן, מוגנות על ידי עלי הגביע, ואין לנו תכשירי הדברה בעלי לחץ אדים גבוה שיכולים לפגוע בהן. בנוסף, הזחלים שבוקעים מן הביצים חודרים תוך זמן קצר אל ההלקטים, ושם מתפתחים עד יציאתם להתגלמות. בשנים האחרונות יצאו משימוש תכשירים שקטלו את הבוגרים ונשארנו עם מבחר מצומצם מאוד, שכולל, רק פירתרואידים ותכשירי מתומיל. בניסויים וגם בשטח ראינו הבדלים ביעילות ההדברה של פירתרואידים שונים. ניסוי זה נועד לבחון את השאלה אם אכן יש הבדלים ביעילותם.