מחקרים

כותנה מכלוא בן-מיני ("אקלפי") מהזן 1432 נזרעה ב- 11/04 בחוות הגד"ש גליל מערבי. והנבטה ע"י גשם שירד לאחר ובסמוך לזריעה. 18 טיפולי השקיה מחולקים ל- 3 רמות מים (השקיה מלאה (כ- 160 מ"מ), השקית עזר (כ- 160 מ"מ) ובעל "מתוגבר" (כ-50 מ"מ) פוצלו ל-3 חלקות. חלקות קטנות 6 חזרות לכל טיפול שנקטפו ביד.
הטיפולים כללו תשעה זוגות של טיפולי השקיה, בכל זוג טיפולים היה ההבדל מועד תחילת ההשקיה: מוקדם ומאוחר. ב- 8 מתוך 9 זוגות הטיפולים היו הסיבים בטיפול המאוחר חזקים מאשר של בן זוגושתחילת ההשקיה שלו הייתה מוקדמת יותר.

בנסוי זה נבדקו 4 זני פימה ב 3 רמות השקייה. בשדה הנסוי נפגע הצמח קשות והיבול הגולמי עמד על כ 270 ק"ג גולמי לדונם בלבד. הצמח היה נמוך במיוחד ונפגעו מספר ומשקל ההלקטים. הפגיעה זוהתה כבר בשלבי הגידול המוקדמים, ובאמצע יוני נשלחו בדיקות שאבחנו מספר מחלות קרקע. נסוי זה לא תורם לנו ידע לשיפור ההשקייה בזני הפימה, אך מלמד שטפולי ההשקייה, כפי שנתנו בנסוי, והזנים שנבחנו, לא סייעו בהתמודדות עם הבעיה. נתונים שנאספו מחלקות כותנה רבות בעונת 2016 הצביעו בן השאר על כך שהפגיעה בפימה היתה קשה במיוחד כאשר הכותנה נזרעה על גבי כותנה. נראה שהאקלפי שנזרע ע"ג כותנה לא נפגע. ממצאים אלה תואמים נסוי זה בו נזרעה הפימה ע"ג פימה ונפגעה קשות, בעוד שכותנת אקלפי שנזרעה ביתרת החלקה יבולה לא נפגע.

בניסוי זה בחנו את ההשלכה של הקדמת מועד השילוך בהשוואה להמלצה המקובלת בכותנת פימה. טיפול השילוך המוקדם ניתן כאשר שיעור ההלקטים הפתוחים בשדה עמד על 49.5%, כאשר בטיפול המקובל שניתן שבוע אחר כך הגיע שיעור ההלקטים הפתוחים ל-76%.
לא נמצא הפרש מובהק בין השילוך המוקדם למאוחר ביבול.
כמו כן, לא נמצאו הבדלים מובהקים עד הקטיף, בין השילוך המוקדם למאוחר באחוז ההלקטים הפתוחים ובמספר המפרקים מעל הלקט סדוק עליון (בעמדה ראשונה). 
היבול בחלקה נמוך, כפי הנראה בגלל מחלת קרקע שאפיינה השנה חלקות פימה רבות. קיים מתאם גבוה מאוד בין אחוז ההלקטים הפתוחים לבין מספר המפרקים מעל הלקט סדוק עליון.
אומדן ההשפעה של מרסס קרקע על היבול הממוצע, מצביעה על ירידת יבול של 2.4 עד 3.2 אחוז תלוי ברוחב מוט הריסוס.

ממשק הדברת העשבים בכותנה שמרני למדי ומבוסס על טיפולי קדם זריעה וטיפולי אחר זריעה. מרבית החלקות הנזרעות בכותנה נשארות חשופות במהלך החורף (להבדיל מחלקות דו-גידול) ונשמרות נקיות מעשבים באמצעות קילטורים ו/או קוטלי עשבים. עד לאחרונה לא היתה התייחסות לממשק משמר קרקע ומים לפני ובזמן גידול כותנה.
בשנת 2015-2016 הצבנו ניסוי ראשוני בחלקת כותנה עם שיפועי קרקע בצרעה שבה זרענו חיטה כגידול כיסוי (ג"כ) בסתיו לפני זריעת הכותנה באביב, וישמרו על הקרקע במהלך החורף תוך מניעת סחף ומניעת נגר. בסוף חודש פברואר סיימנו את התפתחות גה"כ כדי שיפסיק לצרוך מים. הטיפולים הראשיים בניסוי היו: 1. זרוע בגידול כיסוי חיטה 2. ביקורת ללא גידול כיסוי. בתוך טיפול גידולי הכיסוי היו 2 טיפולי משנה: א) ריסוס אנווק סטייפל בלאחר התבססות הכותנה ב) ללא ריסוס. בשלב זה שאריות גה"כ שימשו כחיפוי על הערוגה והמשיכו לשפר את חידור המים ושימור הקרקע מסחף. בראשית האביב נזרעה כותנה אל תוך גידול הכיסוי שהומת על ידי גלייפוסט סמוך לזריעה. במהלך גה"כ וגידול הכותנה נבדקו השיבוש בעשבים, ההתפתחות והביומסה של גה"כ, לחות הקרקע (0-15 ס"מ עמק), ונערך מעקב אחר גידול הכותנה ורמת השיבוש בעשבים רעים בטיפולים השונים. הניסוי השנה הוכיח כי שהשימוש בג"כ לפני גידול כותנה יכול להביא להפחתה בשימוש בקוטלי עשבים, לשיפור משק המים בקרקע ולשימורה מפני סחף ללא הפחתה ביבולים.

בניסוי זה בחנו את ההשלכה של הקדמת מועד השילוך בהשוואה להמלצה המקובלת בכותנת פימה. טיפול השילוך המוקדם ניתן כאשר שיעור ההלקטים הפתוחים בשדה עמד על 49.5%, כאשר בטיפול המקובל שניתן שבוע אחר כך הגיע שיעור ההלקטים הפתוחים ל-76%.
לא נמצא הפרש מובהק בין השילוך המוקדם למאוחר ביבול.
כמו כן, לא נמצאו הבדלים מובהקים עד הקטיף, בין השילוך המוקדם למאוחר באחוז ההלקטים הפתוחים ובמספר המפרקים מעל הלקט סדוק עליון (בעמדה ראשונה). 
היבול בחלקה נמוך, כפי הנראה בגלל מחלת קרקע שאפיינה השנה חלקות פימה רבות. קיים מתאם גבוה מאוד בין אחוז ההלקטים הפתוחים לבין מספר המפרקים מעל הלקט סדוק עליון.
אומדן ההשפעה של מרסס קרקע על היבול הממוצע, מצביעה על ירידת יבול של 2.4 עד 3.2 אחוז תלוי ברוחב מוט הריסוס.