מחקרים

כותנה היא גידול חד שנתי שנזרע באביב, פירותיו מבשילים בקיץ ונקטפים בסתיו. צמח הכותנה מתאים לגידול בכל הארץ והגידול נחשב משמעותי בגד"ש. הגידול ממושך יחסית, מאתגר מהבחינה המקצועית, עלותו גבוהה ורווחיותו נעה על גבול הכדאיות בעיקר בגלל כמות היבול ותנודות במחיר השוק אך גם בגלל מצוקת מים והתקפות מזיקים. משום כך מושקע בגידול מאמץ יוצא דופן בהשבחת זנים, הגנת הצומח, הקטנת תשומות ושיפור רווחיות על מנת לשמור על הגידול.
בשנים האחרונות מגדלים רבים בארץ ובעולם משתמשים במכסחות לכיסוח הנוף במקום העקרן המקצץ בגלל הסיבות שהוזכרו לעיל. פעולת הכיסוח משיגה תוצאה דומה לעבודת העקרן המקצץ מבחינת מספרההלקטים הירוקים שנשארים על הקרקע אחרי הטיפול ולפני החריש. כיסוח וריסוק של נוף הצמח משאיר על פני הקרקע צמחים מרוסקים וגדמים שאורכם כ - 10 ס"מ עם שורשים ארוכים בתוך הקרקע. במהלך החריש הצמחים המרוסקים יוצנעו בקרקע. בהמשך, פעולות הקלטור שמבוצעות בתהליך הכנת החלקות לזריעות, מעלות לפני השטח את השורשים הארוכים שמפריעים לעבודה השוטפת של הקלטרות ולפעולת הזריעה שבאה אחריה. בנוסף, חלק מהשאריות מוסעות ע"י הקלטרות לשולי השדה ומהוות מוקד סיכון להפצת ההלקטית הוורודה.

גידול הכותנה בישראל משתנה במשך השנים כתלות במצב המים הזמינים להשקיה, איכות הסיבים והמחירים אותם ניתן לקבל בשוק העולמי. בין השינויים הבולטים שקרו למשק הכותנה בישראל ניתן לראות את הירידה בשטחי הגידול של הטיפוס אקאלה לעומת עליה בגידולי זני הפימה. בשנת 2006 נכנס שחקן חדש בדמות מיכלוא בין-מיני האקאלפי. יחד עם העלייה בהיקפי
גידול זני הפימה עלתה גם שכיחות הנזקים הנגרמים מגורמי מחלות קרקע. משורשי צמחים נובלים וגם מצמחים בריאים מבודדות פטריות מסוגים שונים. הפטרייה הבולטת בתדירות הגילוי היא Macrophomina phaseolina המוכרת כגורמת לנבילה של צמחים ממשפחות בוטניות שונות כולל כותנה.
חשוב להזכיר שזני הפימה שגודלו בישראל היו רגישים למחלת פוזריום הנבילה של הכותנה
הנגרמת ע"י הפטריה Fusarium oxysporum f. sp. Vasinfectum , אך פעילות מחקרית בהובלתם של גד פישלר (פילו) ופרופ' יעקב קטן יצרה זני פימה עמידים.
העלייה בנזקים ממחלות מועברות בקרקע הובילה לפעילות מחקרית שמטרתה להכיר את הגורמים הביוטיים והא-ביוטיים הגורמים לעליה בתדירות ובחומרת המחלה. בגלל התדירות הגבוהה של בידודי M. phaseolina והמידע מהספרות בדבר היותה גורמת למחלה הוחלט בשלב זה להתרכז במחקר בפטרייה זו.
המטרות הספציפיות שהוצבו לעונת 2016 היו:
0. סקירת התפוצה של הפטרייה Macrophomina phaseolina בשדות הכותנה
6. שחזור המחלה (השלמת מבחן קוך) בתנאי שדה
3. בדיקת העברת המחלה בזרעים
4. מעקב אחר הופעת המחלה וחומרתה.

תנשמית האביב Helicoverpa armigera, המכונה "הליותיס", היא מין עש ממשפחת התנשמיתיים הפוגע בגידולים חקלאיים רבים. המזיק מקים 4-5 דורות בשנה. נזקו גדול, כיוון שהוא עובר מאבר פרי אחד למשנהו אף לפני שגמר לאכול את הראשון וכך פוגע ב- 4-5 אברי פרי. כיום משמשים להדברת המזיק תכשירים חדשים,  שמשך פעילותם מיישום ועד הדברת המזיק ארוך יותר.
שאלות המחקר:
לענות במידת האפשר על השאלה "כיצד ובאיזו מידה משפיעה פגיעת הליותיס בכותנת פימה מזן גוליית 6 בשלב תחילת ייצור אברי הפרי על ייצור וצבירת הלקטים" וליתר פירוט:
האם מתקיים פיצוי לאברי הפרי החסרים?
אם כן- היכן מתקיים הפיצוי לאברי הפרי החסרים?
האם חלה פגיעה במשקל ההלקט הממוצע?
האם חלה פגיעה ביבול?

גידול הכותנה בישראל משתנה במשך השנים כתלות במצב המים הזמינים להשקיה, איכות הסיבים והמחירים אותם ניתן לקבל בשוק העולמי. בין השינויים הבולטים שקרו למשק הכותנה בישראל ניתן לראות את הירידה בשטחי הגידול של הטיפוס אקאלה לעומת עליה בגידולי זני הפימה. בשנת 2006 נכנס שחקן חדש בדמות מיכלוא בין-מיני האקאלפי. יחד עם העלייה בהיקפי
גידול זני הפימה עלתה גם שכיחות הנזקים הנגרמים מגורמי מחלות קרקע. משורשי צמחים נובלים וגם מצמחים בריאים מבודדות פטריות מסוגים שונים. הפטרייה הבולטת בתדירות הגילוי היא Macrophomina phaseolina המוכרת כגורמת לנבילה של צמחים ממשפחות בוטניות שונות כולל כותנה.
חשוב להזכיר שזני הפימה שגודלו בישראל היו רגישים למחלת פוזריום הנבילה של הכותנה
הנגרמת ע"י הפטריה Fusarium oxysporum f. sp. Vasinfectum , אך פעילות מחקרית בהובלתם של גד פישלר (פילו) ופרופ' יעקב קטן יצרה זני פימה עמידים.
העלייה בנזקים ממחלות מועברות בקרקע הובילה לפעילות מחקרית שמטרתה להכיר את הגורמים הביוטיים והא-ביוטיים הגורמים לעליה בתדירות ובחומרת המחלה. בגלל התדירות הגבוהה של בידודי M. phaseolina והמידע מהספרות בדבר היותה גורמת למחלה הוחלט בשלב זה להתרכז במחקר בפטרייה זו.
המטרות הספציפיות שהוצבו לעונת 2016 היו:
0. סקירת התפוצה של הפטרייה Macrophomina phaseolina בשדות הכותנה
6. שחזור המחלה (השלמת מבחן קוך) בתנאי שדה
3. בדיקת העברת המחלה בזרעים
4. מעקב אחר הופעת המחלה וחומרתה.

מבחן הזנים הארצי המתקיים מדי שנה הוא שלב חשוב בתהליך בחינת זנים חדשים והכנסתם לגידול מסחרי בישראל. השנה במסגרת מבחן הזנים הארצי נבחנו זנים חדשים של כותנת פימה, וזני מכלוא בין-מיני.
במבחן זני הפימה השתתפו 9 קווים בנוסף ל- 3 זנים מסחריים גולית 6, גולית 5 וגולית 12, הראשון כזן ביקורת. כל זני וקווי הפימה טופחו בחב' זרעי ישראל. ממבחן זני הפימה שנערך אשתקד הוצאו 7 קווים. במבחן זני המכלוא (אקלפי) השתתפו 5 קווים/זנים, שניים: HA-4949 , HA-1076 שנה ראשונה, ובנוסף אליהם: YA-8749 , YA-1162 , וזן הביקורת YD-1432 .
בנוסף למבחנים בחלקות הקטנות, נערכו מבחני זנים בחלקות גדולות, כשכל חלקה נקטפה בקטפת מסחרית לגלילית. תוצאות מבחני ה"גליליות" לא הובאו בסיכום זה כיוון שלא נערך להן ניתוח סטטיסטי, למעט ליבול הגולמי ביבנה, ומהימנות התוצאות שנויה במחלוקת עקב בעיות טכניות של הפרדת נתוני הכריכות לכל גלילית במנפטה. במבחן זני הפימה הצטיינו ביבול הגולמי קווי ה- v , כאשר זני הגולית לא נפלו מיבול קווי ה- v סטטיסטית. קווי ה- w הניבו יבול נחות, בעיקר בהשוואה לקו v-2 . עדינות סיב נמוכה יחסית קיבלו הקווים 40, 48, w-49 וגם הזנים המסחריים גולית 12 וזן הביקורת גולית 6. סיב חזק היה לקו V-31 זו שנה שניה, ובאורך הסיב הצטיין הקו V-70 זו שנה שניה, יחד עם הקו w-40 .
במבחן זני המכלוא הבין-מיני זן הביקורת 1432השיג, כרגיל, את היבול הגבוה, יחד עם הזנים 8749 ו 1162 הראו גם אורך סיב גבוה יחסית. בחוזק סיב הצטיין הקו 4949 שעלה על 35 גרם טכס.