מחקרים

מטרות המחקר – יישום גישה לבקרת השקיה בכותנה המבוססת על חישה תרמית מן האוויר ובחינת יעילותה. בשנה הראשונה למחקר התמקדנו באפיון הרפרנס הישים ביותר לחישוב מדד העקה באמצעות צילום תרמי ופיתוח הליכי ניתוח חצי-אוטומטיים למיפוי מצב המים על מנת לספק מפות בטווח זמן של עד יומיים מהצילום. בשנה זו, המחקר התמקד בכימות יעילות ההשקיה באמצעות הצילומים התרמיים. 
תוצאות וממצאים – תוצאות הניסוי משנת 2011 לאפיון הרפרנס הישים ביותר לחישוב מדד העקה לצילום תרמי מוטס הראו עדיפות לרפרנס הסטטיסטי המתבסס על חישוב ממוצע הטמפרטורה של 5% מהפיקסלים בעלי הטמפרטורה הנמוכה ביותר מתוך כלל הפיקסלים בצילום התרמי של השדה. יתרונו של רפרנס זה הוא הפשטות בהפקת הטמפ' על בסיס הצילומים התרמיים בלבד (מאפשר אוטומטיזציה פשוטה של התהליך) אך הוא מניח כי בהכרח חלק מהצמחים בשדה "נהנים" מהשקיה עודפת. 
בשנת 2012, נמצא שהמצלמה התרמית באמצעותה בוצעו הצילומים לא כוילה כנדרש. כתוצאה מכך, טמפרטורת הכותנה המוצגת בתמונה אינה נכונה ולא היה ניתן לחלץ מהנתונים את מדד העקה התרמי ואת פוטנציאל המים בעלה. 
בניסוי משנת 2013 לא נמצאו הבדלים בכמויות ההשקיה ובכמויות ואיכויות היבול בין השקיה של 100% על פי פוטנציאל מים בעלה (פמ"ע) מדוד ועל פי פמ"ע מחושב על בסיס צילומים תרמיים. התקבלו ההבדלים הרצויים בין הטיפול בעודף ובחוסר ביחס להשקיה של 100% באמצעות פמ"ע מחושב על בסיס צילומים תרמיים. כמו כן, לא נמצאו הבדלים מובהקים ביבול בין ארבעת הטיפולים. 
מסקנות ולקחים – היכולת להשתמש ברפרנס סטטיסטי פותחת את הפתח לאוטומטיזציה של תהליך הפקת מפות הפמ"ע משדות מסחריים. בשיטה זו לא נדרשת הצבת כל אמצעי נוסף בשדה ולא נדרשת כל התאמה של השדה. (כמו בחישוב אמפירי הדורש הצבת תחנה מטאורולוגית או באזור מושקה בעודף). בכימות יעילות ההשקיה, נראה כי השקיה לפי פמ"ע המחושב באמצעות צילומים תרמיים אינו שונה מממשק ההשקיה המיטבי הרגיל. הצילומים משנת 2011 ו- 2013 מראים על שונות גדולה בתוך השדה מה שמעיד על הפוטנציאל לייעול ההשקיה על בסיס מפות פמ"ע על פני מדידות נקודתיות. 

כנימת עש הטבק (כע"ט ) היא מזיק מפתח כלל עולמי הגורם נזקים כלכליים בגידולים חקלאים רבים כמו כותנה, ירקות ופרחים. כיום מקובל להגדיר את המין כנימת עש הטבק(Bemisia tabaci) כמין שיש לו טיפוסים ביולוגים (biotypes) או תת מינים שאין הבדלים מורפולוגיים ביניהם (דעה אחרת מקובלת מציעה להגדיר כל תת מין כמין שונה). תת המין B הוא הנפוץ בעולם והוא בר תחרות לכל תת מין אחר. בשנת 1999 התגלה בישראל תת-מין נוסף – Q שיש לו מחיצה רבייתית ברורה לתת-מין B. תת המין Q נמצא שונה בתכונותיו מהאחרון ובייחוד בזה שהוא פחות רגיש לתכשירי הדברה מקבוצת הניקוטינים החדשים (כמו קונפידור ומוספילן) וגם לטייגר. 
בעונות הכותנה האחרונות (מ- 2009) נראית מגמה של השתלטות תת המין B בשדות תוך פחיתה רבה בנוכחות ה- Q שנמצא באחוזים מעטים (5 – 10% בעיקר באזור שעלבים- עמק איילון). בעונות האחרונות, כתוצאה מהעלייה בתת המין B שרגיש לטייגר והיעלמותו של תת המין Q העמיד, הומלץ לטפל בתכשיר זה לאחר הגדרת תת המין באזור היעד. 
באופן כללי, אוכלוסיית כע"ט בשדות הכותנה בעונת 2013 הופיעו מוקדם מהרגיל אבל לאחר מכן האוכלוסייה לא הייתה גבוהה וההדברה הייתה יעילה. 

מטרות ניסוי השקיה זה, שנערך בקיבוץ יפעת היו מציאת משטר השקיה מיטבי בטפטוף לגידול כותנה מכלוא בין מיני בדו גידול והעלאת רווחיות הגידול ע"י חסכון בתשומות ועליה ביבול מבלי לפגוע באיכותו. 
בניסוי שני טיפולים: 
1. ביקורת (מלא): משטר ההשקיה משקי המקובל באזור (ע"פ לוח מים של מקדמים להתאדות בשיטת פנמן מונטית'), במשולב עם מדדי צימוח. 
2. הפחתת מים של 20.5% ביחס לביקורת למשך שלושה שבועות , עם הופעת הלקטים גדולים ועד לשיא הפריחה.
במשך הניסוי בוצע מעקב אחר מדדים צמחיים מקובלים בכותנה. הפחתת המים גרמה להבדלים במדדי הצמחיים. היבול נקטף בקטפת אורזת, נשקל ונבדקה איכותו. 

מטרות ניסוי השקיה זה, שנערך בקיבוץ יפעת היו מציאת משטר השקיה מיטבי בטפטוף לגידול כותנה מכלוא בין מיני בדו גידול והעלאת רווחיות הגידול ע"י חסכון בתשומות ועליה ביבול מבלי לפגוע באיכותו. 
בניסוי שני טיפולים: 
1. ביקורת (מלא): משטר ההשקיה משקי המקובל באזור (ע"פ לוח מים של מקדמים להתאדות בשיטת פנמן מונטית'), במשולב עם מדדי צימוח. 
2. הפחתת מים של 20.5% ביחס לביקורת למשך שלושה שבועות , עם הופעת הלקטים גדולים ועד לשיא הפריחה.
במשך הניסוי בוצע מעקב אחר מדדים צמחיים מקובלים בכותנה. הפחתת המים גרמה להבדלים במדדי הצמחיים. היבול נקטף בקטפת אורזת, נשקל ונבדקה איכותו. 

מטרת הניסוי היא בדיקה של התכשיר טוטם להדברת בוגרים של הלקטית ורודה, בהשוואה לטלסטאר