מחקרים

בשדה כותנה מסחרי המעובד ע"י אגש"ח גד"ש חפר הוצב ניסוי לבחינת ממשקי השקיה וגידול כותנת פימה מזן 'גולית 4'. בניסוי נבחנה השפעת שלושה טיפולי השקיה: 1. השקיה מלאה כ-500 קוב/ד' (100%) בינונית כ-400 קוב/ד' (80%) ומופחתת כ-310 קוב/ד' (61%). משטרי ההשקיה בניסוי הוצבו ב-6 בלוקים באקראי. 
מתוצאות הניסוי בגד"ש חפר לא נמצאו הבדלים מובהקים בין ממשקי ההשקיה ביבול הכותנה או במדדי איכות הסיבים העיקריים. 
עקב תנאי הניסוי המסחרי נוצרה שונות רבה יחסית בשדה, תוצאה של בעיות נביטה וחלקים עם בעיות ניקוז. לכן, מומלץ לקיים ניסוי במתכונת דומה בתנאים יותר אחידים על מנת לנסות ולבסס משטר גידול אופטימאלי לזני ה'גולית'. 

הניסוי במקור היה מתוכנן לבדוק את שלושת זני הפימה החדשים של חברת "זרעי ישראל " בהשוואה לזן המסחרי P-008 המקובל בארץ אך נראה מתאים פחות לתנאי הגידול באזור בהשוואה לאזורים האחרים. המטרה הייתה לבדוק את הזנים בשלוש רמות מים גם כדי לבדוק את התאמתם לאזור וגם על מנת לנסות ולהגיע לקטיף מוקדם יותר על מנת להתחמק מגשמים מוקדמים שעלולים לפגוע באיכות הסיבים ובעיקר על מנת ולנסות להקטין את הנגיעות של השטחים בהלקטית הורודה. 
מסיבות טכניות – הזרעים סופקו רק בתחילת אפריל כך שהזריעה התבצעה באיחור של שבועיים מהמתוכנן כך שנאלצנו לוותר על הגידול כפי שמקובל באזור מחשש של פגיעת גשם שיהרוס את כל הניסוי. כדי בכל זאת לא לצאת ללא כלום "הוספנו" למסגרת הניסוי "תצפית חצרות" שביצענו בשטחי גד"ש אשל הסמוכים שנזרעה ב- 15.3 וטופלה כמקובל בשטחים המסחריים באזור. תוצאות הניסוי יכללו רק את יבול הכותן מכיוון שבשעת כתיבת סיכום זה טרם נתקבלו תוצאות הניפוט. בכל מקרה מניסויי שדה קודמים ידוע שלכמות המים שניתנה השפעה מועטה עם בכלל על תוצאות הניפוט.

מבחן הזנים הארצי המתקיים מדי שנה הוא שלב חשוב בתהליך בחינת זנים חדשים והכנסתם לגידול מסחרי בישראל. 
השנה נבחנו זנים חדשים בקבוצות הזנים, פימה ומכלואים בין מיניים. בנוסף לקבוצת זני הפימה החדשים של חברת זרעי ישראל שנבחנים, זו שנה שנייה ואף השלישית (GL-1), נכנסו השנה זני פימה חדשים משתי חברות הזרעים: אגרידרה והזרע ג'נטיקס. מבחן המכלואים הבין-מיניים כולו הוקדש לזנים של חברה אחת, הזרע ג'נטיקס, חלקם שנה שנייה ואף שלישית (H-YD713) וחלקם שנה ראשונה במבחן. 
בזני הפימה נראית יציבות לזני ה'גולית' ביבול ובתכונות חוזק ואורך הסיבים. גם רמת מייקרונר גבוהה נשמרת (אם כי פחות מאשתקד) בזנים אלו. תוצאות מעניינות וטובות יחסית בזני 'אגרידרה'. 
בזני המכלוא הבין-מיני לא נמצא השנה יתרון לזנים החדשים על הזן המסחרי 'אקלפי'. זנים שנראה מעניין לשוב ולבחון: זן האוקרה 636 בעל יבול, חוזק ואורך גבוהים, הזן 651 בעל אורך סיבים גבוה והזן 713 בעל עדינות הדומה לזני פימה. 

כנימת עש הטבק (כע"ט ) היא מזיק מפתח כלל עולמי הגורם נזקים כלכליים בגידולים חקלאים רבים כמו כותנה, ירקות ופרחים. כיום מקובל להגדיר את המין כנימת עש הטבק(Bemisia tabaci) כאסופת גזעים או תת מינים. לאחרונה, אף הוצע להגדיר את כל 25 תת המינים שהוגדרו בעולם כמינים בפני עצמם (בגלל המחסום הרבייתי שביניהם). 
תת המין B הוא הנפוץ בעולם; הוא חדר בשנות ה- 80 המאוחרות לארה"ב שם גרם נזקים רבים לירקות וכותנה. לאחר התפשטות תת המין B בארה"ב הוא דחק את תת המין A שהיה מין מקומי באמריקה. בישראל הוגדר תת המין B בתחילת שנות ה- 90 והוא נחשב תת-מין אנדמי (מקומי). 
בשנת 2000 התגלה בישראל תת-מין נוסף (Q) שהוגדר לראשונה בספרד. תת-המין Q, שיש לו מחיצה רבייתית ברורה לתת-מין B, נמצא שונה בתכונותיו מהאחרון, וביניהם החשד שהוא פחות רגיש לתכשירים החדישים מקבוצת הניקוטינים החדשים (כמו קונפידור ומוספילן) וגם לטייגר. הנוכחות של שני תת-המינים של כע"ט השונים בתכונות הביולוגיות שלהם ובתגובה לתכשירי הדברה החדשניים, יכולה להשפיע על הדינאמיקה של האוכלוסיות בשדות ובאזורי הארץ השונים ועל ההתפתחות של תת המין 'העמיד יותר' לאחר טיפולים בתכשירי הדברה. 
לשם כך רצוי להגדיר ולמפות את תפוצתם של תת המינים של כע"ט באזורי הגידול השונים וללמוד על התפוצה שלהם בתנאים אקולוגיים וממשקיים שונים. מנתונים אלו יהיה ניתן להתוות מדיניות הדברה שתיקח בחשבון את פוטנציאל הנזק של כל תת-מין ותתרום בכך להפחתת השימוש בחומרי הדברה.