מחקרים

גידול הכותנה ירד לאחרונה בהיקפו לשפל חסר תקדים המטיל ספק בהמשך קיומו. הכותנה היא רכיב חיוני בסל הגד"ש מבחינה כלכלית ואגרונומית,ובהעדרה ענף הגד"ש כולו עלול להיפגע. מטרתו הכללית של המחקר זה הייתה לשפר את רווחיות גידול הכותנה על ידי חיסכון בהוצאות ו/או שיפור היבול. בתחום התמודדות עם הלקטית ורודה נמצא כי דחית מועד הזריעה הביאה לירידה משמעותית באוכלוסיות המזיק ומודל ימי מעלה לחיזוי עשוי לשמש בסיס לקביעה מושכלת של מועד הזריעה הרצוי. בניסויי השקיה ובחלקות תצפית נמצא כי דחיית מועד הזריעה גרמה בדרך כלל לפגיעה ביבול, לעיתים משמעותית ולעיתים זניחה למדי, אולם יש מקום לשקול אמצעי זה באופן נקודתי להתמודדות עם המזיק. בתחום הדברת העשבים הושג חסכון משמעותי ללא פגיעה ביעילות ההדברה וביבולים. ניטור עשביה בעזרת טכנולוגיות חקלאות מדייקת וטיפול בקטעים משובשים בלבד, יכול גם הוא להקטין את עלויות ההדברה. רפרנס סטטיסטי לצילום תרמי מוטס נמצא מתאים ביותר לחישה מרחוק של מצב המים כתחליף למדידה קרקעית בהכוונת השקיה. טיוב כתמי קרקע על ידי בוצה הביא לשיפור של כ 11% ביבול של כתמי קרקע 
חוליים. ניתוח אקונומטרי של נתוני חלקות מסחריות הראה יתרון לגידול במחזור של חיטה וכותנה. 
לסיכום, יישום תוצאות המיזם עשוי להביא לחיסכון ו/או שיפור יבול בכותנה ובכך לשפר את רווחיות הענף ולתרום ליציבותו. 

גידול הכותנה ירד לאחרונה בהיקפו לשפל חסר תקדים המטיל ספק בהמשך קיומו. הכותנה היא רכיב חיוני בסל הגד"ש מבחינה כלכלית ואגרונומית,ובהעדרה ענף הגד"ש כולו עלול להיפגע. מטרתו הכללית של המחקר זה הייתה לשפר את רווחיות גידול הכותנה על ידי חיסכון בהוצאות ו/או שיפור היבול. בתחום התמודדות עם הלקטית ורודה נמצא כי דחית מועד הזריעה הביאה לירידה משמעותית באוכלוסיות המזיק ומודל ימי מעלה לחיזוי עשוי לשמש בסיס לקביעה מושכלת של מועד הזריעה הרצוי. בניסויי השקיה ובחלקות תצפית נמצא כי דחיית מועד הזריעה גרמה בדרך כלל לפגיעה ביבול, לעיתים משמעותית ולעיתים זניחה למדי, אולם יש מקום לשקול אמצעי זה באופן נקודתי להתמודדות עם המזיק. בתחום הדברת העשבים הושג חסכון משמעותי ללא פגיעה ביעילות ההדברה וביבולים. ניטור עשביה בעזרת טכנולוגיות חקלאות מדייקת וטיפול בקטעים משובשים בלבד, יכול גם הוא להקטין את עלויות ההדברה. רפרנס סטטיסטי לצילום תרמי מוטס נמצא מתאים ביותר לחישה מרחוק של מצב המים כתחליף למדידה קרקעית בהכוונת השקיה. טיוב כתמי קרקע על ידי בוצה הביא לשיפור של כ 11% ביבול של כתמי קרקע 
חוליים. ניתוח אקונומטרי של נתוני חלקות מסחריות הראה יתרון לגידול במחזור של חיטה וכותנה. 
לסיכום, יישום תוצאות המיזם עשוי להביא לחיסכון ו/או שיפור יבול בכותנה ובכך לשפר את רווחיות הענף ולתרום ליציבותו. 

מטרות המחקר – יישום גישה לבקרת השקיה בכותנה המבוססת על חישה תרמית מן האוויר ובחינת יעילותה. בשנה הראשונה למחקר התמקדנו באפיון הרפרנס הישים ביותר לחישוב מדד העקה באמצעות צילום תרמי ופיתוח הליכי ניתוח חצי-אוטומטיים למיפוי מצב המים על מנת לספק מפות בטווח זמן של עד יומיים מהצילום. בשנה זו, המחקר התמקד בכימות יעילות ההשקיה באמצעות הצילומים התרמיים. 
תוצאות וממצאים – תוצאות הניסוי משנת 2011 לאפיון הרפרנס הישים ביותר לחישוב מדד העקה לצילום תרמי מוטס הראו עדיפות לרפרנס הסטטיסטי המתבסס על חישוב ממוצע הטמפרטורה של 5% מהפיקסלים בעלי הטמפרטורה הנמוכה ביותר מתוך כלל הפיקסלים בצילום התרמי של השדה. יתרונו של רפרנס זה הוא הפשטות בהפקת הטמפ' על בסיס הצילומים התרמיים בלבד (מאפשר אוטומטיזציה פשוטה של התהליך) אך הוא מניח כי בהכרח חלק מהצמחים בשדה "נהנים" מהשקיה עודפת. 
בשנת 2012, נמצא שהמצלמה התרמית באמצעותה בוצעו הצילומים לא כוילה כנדרש. כתוצאה מכך, טמפרטורת הכותנה המוצגת בתמונה אינה נכונה ולא היה ניתן לחלץ מהנתונים את מדד העקה התרמי ואת פוטנציאל המים בעלה. 
בניסוי משנת 2013 לא נמצאו הבדלים בכמויות ההשקיה ובכמויות ואיכויות היבול בין השקיה של 100% על פי פוטנציאל מים בעלה (פמ"ע) מדוד ועל פי פמ"ע מחושב על בסיס צילומים תרמיים. התקבלו ההבדלים הרצויים בין הטיפול בעודף ובחוסר ביחס להשקיה של 100% באמצעות פמ"ע מחושב על בסיס צילומים תרמיים. כמו כן, לא נמצאו הבדלים מובהקים ביבול בין ארבעת הטיפולים. 
מסקנות ולקחים – היכולת להשתמש ברפרנס סטטיסטי פותחת את הפתח לאוטומטיזציה של תהליך הפקת מפות הפמ"ע משדות מסחריים. בשיטה זו לא נדרשת הצבת כל אמצעי נוסף בשדה ולא נדרשת כל התאמה של השדה. (כמו בחישוב אמפירי הדורש הצבת תחנה מטאורולוגית או באזור מושקה בעודף). בכימות יעילות ההשקיה, נראה כי השקיה לפי פמ"ע המחושב באמצעות צילומים תרמיים אינו שונה מממשק ההשקיה המיטבי הרגיל. הצילומים משנת 2011 ו- 2013 מראים על שונות גדולה בתוך השדה מה שמעיד על הפוטנציאל לייעול ההשקיה על בסיס מפות פמ"ע על פני מדידות נקודתיות. 

בחוות הגד"ש בגליל המערבי נזרעו חמישה זנים של כותנת מכלוא בין מינית. הזן המקובל "אקלפי" (AP-1) ששימש כביקורת ועוד ארבעה זנים חדשים. נבדקו שני מועדי זריעה, מוקדם (הצצה4/4) ומאוחר (הצצה 5/5), כל אחד בשני משטרי השקיה: השקיה כמקובל באזור לפי לוח מקדמים עם בקרת גובה הצמחים, משטר ההשקיה כלל קיצוץ של כ-20% במנת המים השבועית לקראת ובשיא פריחה. כל שאר הפעולות החקלאיות בוצעו כמקובל באזור. 
בכל אחד ממועדי הזריעה לא נראה הבדל בהתפתחות הצמחים בשני משטרי ההשקיה. בממוצע של כל הזנים הניבה הזריעה המוקדמת כ-30 ק"ג סיבים/דונם יותר מהזריעה המאוחרת. בזריעה המוקדמת היה בכל הזנים יתרון להשקיה המקובלת על ההשקיה המופחתת בעוד שבזריעה המאוחרת היה יתרון להשקיה המופחתת (לא מובהק בשני המועדים) 
הזנים "1639" ו- "1432" הניבו יותר מזן הביקורת (ל.מ) וגם הראו עדיפות באיכות סיביהם.

בחוות הגד"ש בגליל המערבי נזרעו חמישה זנים של כותנת מכלוא בין מינית. הזן המקובל "אקלפי" (AP-1) ששימש כביקורת ועוד ארבעה זנים חדשים. נבדקו שני מועדי זריעה, מוקדם (הצצה4/4) ומאוחר (הצצה 5/5), כל אחד בשני משטרי השקיה: השקיה כמקובל באזור לפי לוח מקדמים עם בקרת גובה הצמחים, משטר ההשקיה כלל קיצוץ של כ-20% במנת המים השבועית לקראת ובשיא פריחה. כל שאר הפעולות החקלאיות בוצעו כמקובל באזור. 
בכל אחד ממועדי הזריעה לא נראה הבדל בהתפתחות הצמחים בשני משטרי ההשקיה. בממוצע של כל הזנים הניבה הזריעה המוקדמת כ-30 ק"ג סיבים/דונם יותר מהזריעה המאוחרת. בזריעה המוקדמת היה בכל הזנים יתרון להשקיה המקובלת על ההשקיה המופחתת בעוד שבזריעה המאוחרת היה יתרון להשקיה המופחתת (לא מובהק בשני המועדים) 
הזנים "1639" ו- "1432" הניבו יותר מזן הביקורת (ל.מ) וגם הראו עדיפות באיכות סיביהם.