רחל בורושק, התאחדות חקלאי ישראל
מבין המאפיינים העיקריים של ענף הכותנה, יש להזכיר ראשית את היותו רובו ככולו ענף יצוא, שעם מגדליו נמנים בעיקר קיבוצים הפזורים בכל רחבי הארץ, וכן את העובדה שהוא מהווה מרכיב חשוב בפריסת השטחים הפתוחים המעובדים במדינת ישראל.
כללי
באמצע שנות ה-80 נקלע ענף הכותנה למשבר חמור, ומאז צומצמו שטחי הכותנה בשתי מדרגות משמעותיות: מדרגה ראשונה של ירידת השטח לפחות ממחציתו (מיותר מ-600 אלפי דונמים עד לפחות מ-300 אלף דונם), ומאמצע שנות התשעים חלה ירידת מדרגה נוספת בהיקף השטחים הזרועים כותנה, שמאז הם נעים לסירוגין בין 100 ל-150 אלפי דונמים בלבד.
לגודל שטחי המזרע, כמו גם לתנודות השנתיות החריפות, יש לעיתים משמעות קריטית ביחס לניהול הענף ורווחיותו, וזאת בשל המרכיב הגבוה יחסית של ההוצאה הקבועה, שאיננה אפשרית בהמרה קצרת-טווח לגידולים אחרים.
שיווק הכותנה מתבצע במרוכז על-ידי מועצת הכותנה, המאגדת וולונטרית את פעילות המכירה של הכותנה. בכך, מועצת הכותנה שונה במאוד ממועצות הייצור האחרות, ולמעשה מהווה שלוחת שיווק משותפת של יצרני הכותנה. לפיכך, התוצאות העסקיות של מועצת הכותנה זולגות מצד אחד במלואן אחורה למגדלים, ומצד שני - המגדלים מממנים את הפעילות על-פי יעדים ידועים מראש.
יש לציין, כי למרות היות הענף מוכוון יצוא, לא מתקיימת לגביו בשנים האחרונות מעורבות ממשלתית של תמיכה במחירים או בהכנסות. תמיכה מסוימת ניתנה לאחרונה רק בשנת 2001, וזאת למניעת משבר טוטאלי. באין מנגנוני הגנה חיצוניים, יצרני הכותנה חשופים לחלוטין לתנודות המחירים בשוק הבינלאומי וכן למיצוב המטבע הישראלי מול הדולר, כאשר אלו עומדים מול התפתחות מקומית של מחירי התשומות - כפי שיודגם בסעיפי המשנה הבאים.
האפשרות להמשיך ולגדל כותנה ולהקטין את רמת הסיכון תלויה אם כך רבות ביכולת היצרנים להתייעל ברמת הגידול. ההתייעלות באה לביטוי כמובן בהתמקצעות הרבה של העוסקים בענף, אולם גם בהשקעות בלתי פוסקות במו"פ, שיוביל לאימוץ זני כותנה אופטימליים, שיביאו תועלת הן בתחום ההוצאות ליחידת ייצור והן בתחום ההכנסות (בגין יבולים גבוהים לדונם ואיכות סיבים עולה).
בחזקת "סיבה ומסובב", יכולת הענף להפריש אמצעים סבירים לתחומי המחקר תלויה גם היא מצדה גם ברווחיות השוטפת, אולם בעיקר בגודל קריטי של הענף.
בתחום השיפור המתמיד בהישגים המקצועיים, נראה כי הענף עומד במטלה, וזהו אולי היתרון היחסי העיקרי של המגדלים בישראל.
ניתן לסכם בכך שבהיבט הכלכלי, ענף הכותנה מתאפיין מצד אחד ברמת סיכון וחוסר ודאות גדולים במיוחד, ומצד שני - זה מספר שנים לא קטן ברווחיות גבולית ביותר, שאיננה מותירה שולי ביטחון כלשהם לסיכון שנלקח. חוסר הוודאות נפרש לקשת רחבה ביחס להכנסות, מעבר להתפתחות המחירים. למשל, החלטה על השטח הכולל וחלוקתו לזני פימה ואקלה. כמו-כן קיים חוסר ודאות גם ביחס למחירי התשומות, כדוגמת העלייה המטאורית במחירי האנרגיה, שיש לה השפעה מיידית על ענף ברמת מיכון גבוהה כמו ענף הכותנה.
בסעיפי המשנה הבאים נדגים את ההתפתחות בענף וכן את מצב הרווחיות, הרגיש מאד לשינויים חיצוניים, שיכולים להשפיע על רמת ההכנסות הגבולית.
שטחים ויבולים
כאמור, שטחי המזרע הנוכחיים של הכותנה בישראל קטנים לאין שיעור מהיקף השטחים בעבר. לאור הרווחיות הגבולית ותנאי הסחר, ירד היקף השטחים בשנת 2005 לסף המסה הקריטית לגודל השירותים הנלווים ההכרחיים לאחזקת הענף והגיע לכ-100 אלף דונם בלבד.
יחד עם זאת, רמת היבולים לדונם עלתה במהלך עשר השנים האחרונות בקרוב ל-10% לזני אקלה ופימה. כאשר נסקרות עשר השנים האחרונות (1996 עד 2005), נראה כי במחצית הראשונה של התקופה הנסקרת חלה ירידה ברמת יבולי הסיבים לדונם, ואת העלייה כולה ניתן לייחס לחמש השנים האחרונות. כמו-כן, יש לציין כי יבולי 2005 משקפים שיא של כל הזמנים, ונוכח המשך העבודה בתנאי חוסר ודאות ביחס למחירים ולרווחיות, יש לקוות כי שיא זה יישמר גם בעתיד.
התרשימים להלן מדגימים את מצב השטחים והיבולים של גידול הכותנה בעשר השנים האחרונות.
שטחי הכותנה בישראל (באלפי דונמים)
רמת היבול לדונם - סיבי אקלה ופימה (ק"ג לדונם)
מחיר ותנאי סחר
רמת המחירים שמקבל מגדל הכותנה הישראלי תלויה במרביתה בתנודות הביקושים בשוק הבינלאומי, אך גם בשערי החליפין של המטבע הישראלי השוררים בעת המכירה וכן באיכות הסיבים הנמכרת.
סקירת המחירים בעשר השנים האחרונות (הגם שכוללת תמיכה ממשלתית בשלוש מתוך עשר השנים הנסקרות) וכן "רשת ביטחון" פנימית שהפעילה המועצה, מצביעות על ירידת מחיר דולרי בשיעור של 23% ביחס לאקלה ו-16% ביחס לפימה, במחירים שוטפים. תרגום המחירים למונחי שקלים ריאליים מצביע על ירידה מתונה יותר, אולם בשיעור משמעותי דיו של 16% ביחס לסיבי האקלה ו- 9% ביחס לסיבי הפימה.
עליית היבולים ממתנת את השפעת ירידת המחירים על התמורות המתקבלות לדונם המעובד. כך התמורות, שהתקבלו לדונם בגין סיבי הכותנה, ירדו ריאלית ב-9% ביחס לאקלה וב-1% ביחס לפימה.
תנודות המחירים השנתיות הן משמעותיות ביותר, ובנוסף - רצף המחירים מצביע על קו מגמה ברור של ירידה.
להלן ריכוז השינויים במחירים ובתמורות לדונם בין השנים 1996 ל- 2005:
1996
2005
השינוי
מחיר סיבים למגדל - סנט שוטף/ליברה
אקלה
84
65
23%-
פימה
116
97
16%-
מחיר סיבים למגדל - שקל ריאלי/ליברה
אקלה
3.56
3.01
16%-
פימה
4.92
4.49
9%-
תמורת סיבים ריאלית לדונם - שקלים
אקלה
666
607
9%-
פימה
812
808
1%-
כאשר מעמידים מול התפתחות מחירים זו את ההתפתחות שחלה במקביל במחירי התשומות, מתקבלת הרעה גדולה בתנאי הסחר, שמשמעותם יחס השינויים במחירי התפוקות לעומת מחירי התשומות.
תנאי הסחר של הענף מחושבים ביחס לפדיון המלא לדונם כותנה, הכולל תמורות מסיבים וכן גם מגרעיני כותנה.
על-פי חישוב זה, בעשר השנים האחרונות חלה הרעה של 15% בתנאי הסחר של דונם כותנה ממוצע באקלה ובפימה, הכוללים הרעה של 25% ביחס לזן האקלה ו-17% ביחס לזן הפימה.
להלן החישוב:
השינוי הריאלי במדד מחירי התשומה לענפי הצומח
27%
השינוי הריאלי בפדיון דונם אקלה
5%-
השינוי בתנאי הסחר לדונם אקלה
25%-
השינוי הריאלי בפדיון דונם פימה
5%
השינוי בתנאי הסחר לדונם פימה
17%-
השינוי הריאלי בפדיון דונם כותנה ממוצע
8%
השינוי בתנאי הסחר של ענף הכותנה
15%-
להמחשת הפער בין מחירי התפוקות ובין מחירי התשומות המאמירים, ניתן לציין את ההתייקרות הריאלית (לאחר ניכוי השינוי במדד המחירים לצרכן) של מספר תשומות נבחרות (ממוצע 2005 לעומת ממוצע 1996):
דלקים 191%!
מים 64%
דשנים 28%
חומרי הדברה 5%
התפתחות מחירי הכותנה למגדל (סנט שוטף לליברה)
התפתחות מדד המחירים הריאליים של התשומות, מחירים ריאליים של התפוקות ומדד תנאי הסחר (1996=100)