חיפוש מחקר
השפעת משטר ההשקייה על חוזק הסיבים בכותנת אקלפי- 2016
כותנה מכלוא בן-מיני ("אקלפי") מהזן 1432 נזרעה ב- 11/04 בחוות הגד"ש גליל מערבי. והנבטה ע"י גשם שירד לאחר ובסמוך לזריעה. 18 טיפולי השקיה מחולקים ל- 3 רמות מים (השקיה מלאה (כ- 160 מ"מ), השקית עזר (כ- 160 מ"מ) ובעל "מתוגבר" (כ-50 מ"מ) פוצלו ל-3 חלקות. חלקות קטנות 6 חזרות לכל טיפול שנקטפו ביד.
הטיפולים כללו תשעה זוגות של טיפולי השקיה, בכל זוג טיפולים היה ההבדל מועד תחילת ההשקיה: מוקדם ומאוחר. ב- 8 מתוך 9 זוגות הטיפולים היו הסיבים בטיפול המאוחר חזקים מאשר של בן זוגושתחילת ההשקיה שלו הייתה מוקדמת יותר.
סיכום ניסוי השפעת מועד השילוך בכותנת פימה על יבול ואיכות הכותן
בשנים האחרונות גודלו בישראל בעיקר זני פימה. מיצוב הכותנה הישראלית מזני הפימה בשוק העולמי דורש הקפדה גדולה על שמירת האיכות.
מטרת העבודה היא לחזור לבחון את השפעת מועדי השילוך ומינון החומרים דרופ אולטרא וטורבו על יבול ואיכות הסיבים על פי הגישה שהוצעה בקליפורניה בהשוואה לגישה המקובלת בישראל.
טיפולים לזירוז שילוך בכותנת פימה- 2016
בחוות הגד"ש לניסויי שדה שבגליל מערבי נבחנו בעונת 2016 מספר תכשירים לזירוז שלכת במינונים ושילובים שונים בהשוואה לביקורת ללא תוספת מזרז שילוך. הטיפולים ניתנו על שטח עם צימוח מרוסן ובתנאי אקלים מיטביים. בבוקרם של מועד היישום השני והקטיף נאספו מקטע נתון בכל חלקה כל העלים שנשרו. העלים יובשו בתנור ונשקלו. ונשקלו. השילוב של מזרז השלכת "טורבו" בישום הראשון וקוטל רחבי העלים "אור" בישום השני השיר את מספר העלים הרב ביותר, אך לא נבדל סטטיסטית מהטיפול המקובל של "דרופ אולטרה" 60 סמ"ק/ד' ביישום הראשון --30 סמ"ק/ד' ביישום השני. לא נמצא הבדל בין הטיפולים והביקורת בכמות שסברי העלים בסיבים שנופטו.
הדברת עשבים בכותנה- ניסויי שדה 2015
נבחנה השפעת חומרים ביישום קדם הצצה על דו גידול המושקה בטפטוף בהשוואה לדו גידול המושקה בקו צועד, על השפעתם על התפתחות הכותנה בפרט והדברת העשבים בכלל.
הערכת יעילות השקיה באמצעות צילומים תרמיים ברמה חצי מסחרית
גידול כותנה דורש השקיה בכמות מים גדולה על מנת להשיג יבול גבוה. כיום, השיטה הטובה ביותר להכוונת השקיה במהלך שלב מילוי ההלקטים מבוססת על מדידות פוטנציאל מים בעלה (פמ"ע) של מספר צמחים בודדים בכל חלקה באמצעות תא לחץ. בשל המורכבות בביצוע מדידות אלו, חקלאים רבים נמנעים מהן וקובעים את כמויות ההשקיה בהתאם ללוחות ההשקיה והתנאים המטאורולוגיים בלבד. בשלבים הקודמים של המחקר בנושא של צילומים תרמיים להערכת מצב מים בכותנה, פותח מודל רגרסיה רב שנתי בין מדד - העקה התרמית (CWSI) לבין פוטנציאל המים בעלה (פמ"ע) לשלב מילוי ההלקטים בכותנה תוך שימוש בצילומים תרמיים והוכחה היכולת למפות פמ"ע ברמת השדה באמצעות צילומים אוויריים. בנוסף, הוכחה האפשרות להשקות באמצעות שיטה זו ברמה של חלקות ניסוי. בשנה זו המטרה היתה לבחון את היכולת להשקות שדות כותנה באמצעות מערכת חישה תרמית שהורכבה על גבי רכב. שיטות: בוצעו סריקות שבועיות בשני שדות כותנה בתקופת מילוי ההלקטים. לשם הערכת היכולת להשקות על פי פמ"ע מחושב מהצילומים - התרמיים שהופקו באמצעות המערכת הקרקעית חולקו שני השדות כך שטאקט השקיה אחד הושקה על פי - מדידות ישירות של פמ"ע והשני כל פי פמ"ע מחושב. בנוסף סריקות נעשו בשדות נוספים על מנת שניתן יהיה - לבחון את ההספק של המערכת ולהעריך את הכלכליות שלה. תוצאות: השוואה בין כמויות ההשקיה בין שני הטאקטים הצביעה על הבדלים מזעריים. תוצאה זו מצביעה על כך שצילומים תרמיים יכולים לסייע בניהול ההשקיה באופן הדומה למדידות ישירות של פמ"ע. לצילומים יצרון בכך שהם ממפים בצורה מסויימת גם את השונות הקיימת בשדה ובכך לייעל עוד יותר את קבלת ההחלטות. ההספקים של המערכת הינם בממוצע 900 דונם מה שמוביל לעלות של 5 ₪ לדונם ליום צילומים או 20-25 ₪ לעונה. זוהי עלות גבוהה מאוד ועל יש למצוא דרך להגדיל את ההספקים.